מהיכן הגיע ללשוננו הצירוף "הרוח החיה" וכיצד הוא השתנה ממקורו המקראי?
מנהל המפעל היה הרוח החיה במסיבה. כך אומרים היום, ולא תמיד רואים את הקשר בין הרוח החיה הזאת ובין החיות שהובילו את המרכבה שראה יחזקאל הנביא בחזונו: ארבע חיות היו שם, ופניהן בדמות אדם ובדמות אריה ובדמות שור ובדמות נשר, ואופַנִים היו שם, אוֹפַן בתוך אוֹפַן, וכאשר נעו החיות נעו האופנים. וכאן יחזקאל אומר: "ורוח החיה באופנים". רוח החיה היא 'הרוח של החיה'. הרוח של החיה הייתה באופַנִים והיא אשר הובילה אותם.
אין כאן אפוא חיה שהיא נקבה של חי, תואר, אלא חיה שהיא שם עצם – 'בעל חיים'. רוח החיה הוא אפוא צירוף של סמיכות. חיים הזז כותב בספרו יעיש: "הייתי רוח החיה באופני הנהגת וַעַד הכוללים". במשפט הזה ובדומים לו אפשר לראות מעין חוליה מקשרת בין "רוח החיה" של יחזקאל ובין "הרוח החיה" שבלשון ימינו: הצורה היא צורת המקור, אבל המשמעות: רוח מלאת חיים. בעל חיים כבר אין כאן. והיום גם הצורה נשתנתה: אין עוד "רוח החיה" אלא "הרוח החיה".
כתיבת תגובה