מה משמעותה של התוספת "לה" בצירוף "שחוברה לה יחדיו", והיכן עוד אפשר למצוא תוספות כאלה?
אַחַד הפסוקים שהיו לסמל של איחוד ירושלים הוא הפסוק ממזמור תהלים "ירושלים הבנויה, כְּעיר שחוברה לה יחדו" – ירושלים החרבה והמפורדת הייתה שוב לעיר בנויה, שבתיה רצופים וחומתה בצורה.
המתכונת "חוברה לה" במקום "חוברה" אופיינית לשירי המעלות. למשל: "רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום", וגם: "רבת שבעה לה נפשנו".
שכנה לה, שבעה לה, וחוברה לה.
גם הנביא עמוס נוקט את הדרך הזאת פעם אחת: "העגלה המלאה לה עמיר".
התוספת הזאת של המילה לה מַבִּיעה הדגשה כלשהי. הדגשה דומה יש בפקודה הניתנת לאברם: "לֵך-לךָ מארצך וממולַדְתְּך וּמִבֵּית אביך".
וגם היום מקובלת אצלנו הדגשה דומה: תתבייש לך, תיזהר לך, או באמירות מסוג אחר: נשארתי לי לבדי בבית , המסכן תקוע לו שם באמצע הדרך.
התוספת לך, לי, לו מדגישה את האמור במשפט. ירושלים – העיר שחוברה לה, חוברה לה יחדיו.
כתיבת תגובה