על המשמעות של המילים בתנ"ך ועל הבידול שנוצר בלשון ימינו כולל המילה החדשה שנוצרה – קהילייה.
@yiramne מקהלה, קהל, קהילה – בעבר אלה היו מילים נרדפות (פרשת במדבר) #לשון #פרשתהשבוע #מקהלה #קהילה #קהילייה
תמלול:
פעם מקהלה וקהל היו מילים נרדפות. כן, כן.
בפרשת במדבר כתוב: "וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" – הִקְהִילוּ מלשון קהל, ציבור, המון אנשים.
בתנ"ך יש למילה קהל עוד שתי מילים נרדפות ובאותה המשמעות: קְהילה ומַקהֵלים (מקהלה).
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב: קהילת יעקב = קהל יעקב | רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה': במקהלים = בקהל, בקבוצת בני אדם.
בעברית ימינו יש בידול בין קהל, קהילה ומקהלה:
- קָהָל נשאר ציבור בכלל
- קהילה החלה לציין ציבור מאורגן בעל מכנה משותף או עניין משותף, למשל: הקהילה היהודית, קהילת העסקנים
- מקהלה נתייחדה לחבורת זמרים.
בדורנו נתחדשה גם המילה קְהִילִיָּה – בהתחלה היא הייתה החלופה העברית למילה רפובליקה, ובהמשך החלה לשמש גם בעוד הקשרים, בדר"כ כחלופה למילה קהילה, כמו: הקהילייה הבין-לאומית, קהיליית המודיעין, והאקדמיה ללשון אישרה את קהילייה רק בהקשר השלטוני – חֶבר של מדינות או של עמים שהוקם לתכלית משותפת, כמו חבר מדינות השייך לכתר הבריטי, כגון אוסטרליה.
כתיבת תגובה