לדבר אֶל נקבה כאֶל זכר – זה מה שקורה די הרבה במגילת רות (למשל: "עשיתם" במקום "עשיתן"), והפרק תשמעו הסבר מרתק על כך שקשור גם להארי פוטר. ועוד בפרק: הסבר על השמות בועז, רות, מחלון, כיליון ואם מחקר הלשון יכול לסייע לנו בתיארוך כתיבת מגילת רות.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:


כל מי שקרא את מגילת רות שם לב ל"בלגן" שיש בחוסר ההתאם בין זכר לנקבה: וַתֹּאמֶר נׇעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ (יעשה) [יַעַשׂ] ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי – לֵכְנָה, שֹּׁבְנָה נקבה אבל עִמָּכֶם, עֲשִׂיתֶם זכר. בשיחה עם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל מתברר שש סדירות מופתית בתופעה, ואע"פ שההסבר המרתק נשמע מודרני מאוד מתברר שיש לו מהלכים כבר בספרות הקדומה.

עוד עסקנו בפרק בשאלה אם יש השפעות של לשון חז"ל או של הארמית על המגילה, דנו בכתיב מיוחד שמשקף צורות קדומות (יו"ד סופית: (וירדתי) [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן, או נו"ן סופית לנוכחת: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרֹתָי), ומכאן ניסינו לענות אם אפשר לקבוע את תקופת כתיבת המגילה לפי הממצאים הלשוניים  – ומה הבעיות בגישה הזו.

כמו כן דיברנו על תופעה מעניינת במגילת רות – מדוע כמעט כל הפסוקים במגילה פותחים בווי"ו החיבור, ניסינו להבין אם יש השפעה של השפה המואבית על המגילה, ועסקנו בהסבר לשמות שבמגילה: מחלון, כיליון, עורפה, רות, בועז – ומה אפשר ללמוד מהשמות הללו בשאלה אם הם שמות אמיתיים או שמות ספרותיים בלבד.


פרופ' אליצור בר-אשר סיגל –  ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. היה גם ראש המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה (LLCC), והיום עמית מחקר שם.

בנו של פרופ' משה בר אשר – לשעבר נשיא האקדמיה ללשון וחתן פרס ישראל.


הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:

בונוס:

הפרק גזור לפי נושאים

 

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"