אשר יגרנו בא

תוצאת המשחק הייתה עשר אפס, ואחד המפסידים אמר: "אשר יָגַרְנוּ בא". "יגרנו" הוא אמר, כמו חששנו, פחדנו וכמו רוב הפעלים בעברית. ואולם הפעלים מן השורש י-ג-ר – התנהגותם שונה: "כי פחד פחדתי וַיֶּאֱתָיֵנִי, ואשר יגורתי יבוא לי" (איוב ג 25) – אמר איוב כשקילל את יומו בגלל אסונותיו.

"אשר יגורתי" – אשר פחדתי. יגורתי ולא יגַרתי.

את צורת ההווה אפשר ללמוד מלשונו של ירמיהו: "ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יָגוֹר מפניהם" (ירמיהו כב 25) . יגור בהווה ויגור גם בעבר: הוא יגור מפניהם אך התברר שחששו לא היה מוצדק.

יגור – פָּחַד (בניין קל, זמן עבר, גוף שלישי).

עוד שני פעלים דומים משמשים בלשוננו: קטונתי, אנחנו אומרים, ולא קָטַנתי, למשל: קטונתי מלהבין את ההסברים המסובכים האלה, או פשוט 'קטונתי' בלי שום תוספת.

הפועל השלישי והשכיח מכולם – יכולתי. לא 'יָכַלתי' אלא 'יָכוֹלתי', והוא – יכול, גם בהווה וגם בעבר: הוא יכול להצליח אם רק ירצה, ובעבר – הוא יכול להצליח אילו רק רצה. וכדי להדגיש שמדובר בעבר אפשר להוסיף "היה": הוא היה יכול להצליח.

יכול, קטון ויגור – שלושה פעלים מיוחדים.

מה דעתך על אלה?

אימת היתוש על הפיל מכה אשר לא כתובה בתורה  עקב, עקוב והיה העקוב למישור אבן מקיר תזעק