על הדגש או חוסר הדגש במילה "בפועל".

יעקב בורנשטיין מבקש מאתנו לשוב ולהדגיש את הדגש בביטויים: להוציא לַפּועל, האביב בַּפּתח ודומיהם.

נדגיש ונסביר: מי שאומר 'לַ', כאילו אמר 'לְ'ְ ואחר כך 'הַ': 'לְ' ועוד 'הַ' מתמזגים בדיבור ובכתיבה ל- לַ. לכן כשם שאומרים: הבּקשה ולא הבֿקשה, כך אומרים: להיענות לַבּקשה; הפּעם, אומרים, ולכן גם: בַּפּעם הראשונה, בַּפּעם האחרונה. וכמו – הפּועל, כך: להוציא אל הפּועל, או: להוציא לַפּועל.

בכל מקום שבו ה"א הידיעה נבלעת במילת היחס, תהיה האות הראשונה של המילה דגושה. אבל כשמילת היחס איננה מכילה את ה"א הידיעה לא יהיה דגש באות הראשונה של המילה. למשל: ממלא מקום הנשיא משמש נשיא בְּפועל. כאן יפה לומר 'בפֿועל' ולא "בפּועל" – אין כאן מקום לה"א הידיעה.

'בפועל' הוא היפוכו של 'בכוח' – בפוטנציה. הצמד הזה משמש בעברית כבר בלשונם של חכמי ספרד בימי הביניים: "כי האדם – קודם שישכיל דבר הוא משכיל בכוח, וכשישכיל דבר אחד – הוא משכיל בפועל" – לשון "מורה נבוכים" של הרמב"ם. נשיא בְּפֿועל, אבל: ההוצאה לַפּועל. הוא עומד בְּפֿתח הבית, אבל: הוא עומד בַּפּתח.