על פירוש המילה "כברה" בצירופים כברת דרך, כברת אדמה, כברת קרקע.
"הקבוצה עברה כברת דרך מאז נבנה מגרשה הביתי על כברת קרקע שקיבלה מן העירייה". מניין ה"כברה" הזאת?
"וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ" – כתוב על נעמן שר צבא ארם לאחר שריפא אותו אלישע הנביא מצרעתו. בתנ"ך מוצאים רק את הצירוף הזה – "כברת ארץ".
על פירוש המילה 'כברה' יש בקרב הפרשנים שתי סברות ודרש אחד.
על דברי יעקב, המספר ליוסף בנו שרחל מתה עליו בהיותו "כברת ארץ" מאפרת המדרש אומר שהארץ הייתה אז "חלולה ומנוקבת ככברה", וההליכה בה הייתה קשה. אבל הקשר הזה – בין "כברת ארץ" לבין כברה – כלי מחורר לניפוי – הוא כאמור דרש בלבד.
אשר לפירושים: היו שקשרו את המילה 'כברה' למילה 'כביר' – גדול: כברת דרך לדעתם – דרך גדולה, ארוכה, והפירוש הזה תואם את תרגומי התנ"ך לארמית. אחרים סברו ש'כברה' היא מידת אורך, והללו נחלקים לשניים: יש אומרים ש"כברת ארץ" היא מיל אחד, ואחרים אומרים שהכ"ף פירושה 'כמו' – מרחק שהוא 'כמו בְּרַת ארץ'. לדעתם אפוא מידת האורך היא – 'בָּרָה'. ובאמת מילה דומה מוצאים באכדית, והיא: בְּרוּ – מהלך שעתיים.
היום הכ"ף היא חלק מן המילה, ו-'כברת הארץ' הולידה את הביטויים כברת דרך, כברת אדמה, כברת קרקע.
כתיבת תגובה