על שמות ופעלים הגזורים מן השורש הפורה ת-ק-ן.
השורש ת-ק-ן הוא שורש פורה מאוד בימינו: תֶּקֶן, תַּקָּנוֹן, תַּקִּין, מִתְקָן, הֶתְקֵן – אחדים משמות העצם המשמשים אותנו יום יום. וּבַפּוֹעַל – כל שִבעת הבניינים מנוצלים בשורש הזה: תָקַן, נתקן, תיקן, תוקן, התקין, הותקן ונִיתַּקֵן – כולם בשימוש מסוף תקופת המקרא ועד ימינו.
נתרכז היום בבניין פיעל – תיקן, ונַראה בו שימוש כפול: "רְאֵה את מעשה האלוהים", אומר קוהלת, "כי מי יוּכל לתקן את אשר עיוותוֹ". וּבַמשנה, וּבִלְשון חכמים בכלל, מתקנים כלים וּמלבושים. התלמוד הירושלמי, למשל, מספר על "חליל של מקדש שנשבר ותיקנוהו ולא היה קולו ערב כְּמות שהיה". אבל גם תקנות מתקנים, כלומר קובעים אותן: "עזרא תיקן להן לישראל שיְהוּ מושיבין סוֹפֵר בצד סופר".
אם כן – מתקנים את הדבר המקולקל וּמְתַקְנים כלל או מנהג בשביל הציבור. כאן מתקנים תיקון וכאן מתקנים תקנה.
ויש עוד כמה פעלים בּבִניין פיעל שנוצרו מהן שתי הצורות. למשל מן הפועל לקבל יש לנו היום קבלה וגם קיבול וּמִן לְסַכן יש סיכון וסכנה.
תיקון ותקנה – שני שמות מן הפועל לתקן, שניהם בבניין פיעל.
כתיבת תגובה