על מקור המילה אומנה (ילדי אונה) ועל הקשר לאמן, אומן נאמנות ועוד.
יש המאמצים ילדים, ויש המקבלים אותם לידיהם לאומנה.
אומנה – הסדר בין המדינה לבין משפחות המסוגלות להעניק בית אוהב לילדים שהוריהם מתקשים לגדלם. אומנה, מתברר, ירושה לנו ממגילת אסתר.
אסתר גדלה אצל מרדכי, והוא היה לה אומן – "ויהי אומן את הדסה היא אסתר בת-דודו כי אין לה אב וָאם". ולקשר הזה המגילה קוראת אומנה: "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר הייתה באמנה" – אסתר הייתה אצל מרדכי באומנה, ולכן מילאה את דברו ולא אמרה לאחשורוש את מוצאה.
בתנ"ך יש עוד מילה אחת מאותו השורש הקשורה בטיפול ובהדרכה, והיא: אָמוֹן – חניך: בספר משלי החכמה מתפארת בגדולתה ובמחנכה הדגול – בורא עולם: "וָאהיה אצלו אָמון" – היא אומרת – הייתי חניכתו.
ואילו בספרות המאוחרת יותר – במדרש: "אָמוֹן פדגוג" הוא דווקא האומן עצמו, המחנך.
המשמעות היסודית של השורש אמ"ן היא חוזק, ומכאן גם אמונה, נאמנות, אמָנה, וגם המילה 'אמן'. ובמשמע חינוך והדרכה: אימון, אוּמן ואוֹמנות.
אמנה – קשר הדדי בין הילד למשפחה האומנת, ומקורה באמנה שבין מרדכי לאסתר.
כתיבת תגובה