על מקור הביטוי והקשר שלו למגילת אסתר, וכן עוד ביטויים בשימוש עברית ימינו שמקורם במגילה.
"כאשר אבדנו אבדנו – במשחק הזה כבר הפסדנו, ועכשיו צריך להתכונן למשחקים הבאים", אמר ראש הקבוצה.
את המתכונת הזאת – כאשר אבדנו אבדנו – טבעה אסתר המלכה, בהסבירה למרדכי דודה כמה מסוכן להיכנס לחצר המלך בלי הזמנה, שלא כחוק – לא כדת: "וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי".
מתברר שביטויים שיש בהם חזרה על מילה אופייניים מאוד ללשון המגילה, אף כי רובם שונים במתכונתם מן הביטוי "כאשר אבדתי אבדתי": "וישלח ספרים אל כל מדינות המלך, אל מדינה ומדינה ככתבה, ואל עם ועם כלשונו" – מדינה ומדינה, עם ועם.
ועוד כתוב במגילה: "ובכל יום ויום", "בכל שנה ושנה", "בכל דור ודור", "בכל עיר ועיר", "איש ואיש", "נערה ונערה", ואחדים מן הביטויים האלה אף חוזרים שוב ושוב במגילה.
עוד ביטוי שיש בו חזרה הוא: "והשקות בכלי זהב, וכלים מכלים שונים" – בכל מיני כלים.
ובסוף המגילה, לסיכום האירועים, יש ריכוז של צמדי מילים כאלה: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, משפחה ומשפחה, מדינה ומדינה, עיר ועיר".
כאשר אבדתי אבדתי – ממטבעות הלשון של אסתר המלכה.
כתיבת תגובה