אם גלגל-גלגלים למה החלופה העברית לקורקינט היא גלגיליים ולא גלגליים? על נטיית המילה גלגל בלשון המקרא, בלשון חז"ל ובלשון ימינו.
את שירם של יצחק אדל ויחזקאל סאן הרבו לשיר בארץ עוד לפני קום המדינה, והיו שתיקנו: לא "גלגַלי העולם" אלא 'גלגִילי העולם'.
נראה שיודעי מקרא הם שהנחו לשיר כך: "גַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה" – כך מתאר ישעיהו את הדְּהרה הסוערת של האויבים העומדים לתקוף את עם ישראל. וירמיהו, בנבואתו הקשה על הפלשתים, מתאר את רעש האופנִים של צבא בבל התוקף במילים "הֲמֹון גַּלְגִּלָּיו". רק בפסוקים העבריים האלה מוצאים את נטייתה של המילה 'גלגל', ועליהם אפשר להוסיף את המילה הארמית מספר דניאל "גַּלְגִּלּוֹהִי" – גלגליו. מכאן ברור למה ביקשו הידענים לשיר "גלגִלי העולם". בתרגום הארמי לתורה, לעומת זה, תרגום אונקלוס, מוצאים 'גלגַּלֵי'. במשנה צורת הריבוי של 'גלגל' מופיעה פעם אחת, ושם המסורת היא 'גלגַּלים', בתלמוד ובמדרש הכתיב המקובל והכתיב בכתבי היד הוא בלא יו"ד, והקריאה המקובלת, גם כאן: גלגלים ולא "גלגילים".
בלשון ימינו מבחינים: נטייתה של המילה גלגל – בתנועת אַה: גלגַלים, גלגלי המכונית, אבל המילים החדשות שנגזרו מן המילה 'גלגל' יש בהן תנועת אִי:
- גלגיליים – קורקינט
- גלגיליות – סקייטים
- גלגיליות להב – רולר-בליידס.
כך הבלענו לתוך העברית החדשה גם את המסורת של לשון חכמים – גלגַלים, וגם את המסורת המקראית – גלגִליו.
כתיבת תגובה