דומים אבל שונים: על ההבדל בין לערום קשיים ובין להערים על מישהו.
"כל צד מערים קשיים והמשא ומתן איננו מתקדם", התלונן מישהו, ואנחנו נתבקשנו לשוב ולהבחין בין 'להערים' ובין 'לערום'.
מי שמציב מכשולים או קשיים המצטברים לכדי ערמה, אפשר לומר עליו שהוא עורם מכשולים, עורם קשיים. עורם, ולא "מערים".
מערים הוא מי שנוקט דרכי עורמה: האסיר הצליח להערים על השוטרים ונמלט מידיהם. העובדים טוענים שמנהלם מערים עליהם, ומעביר לידיו נתח משכרם. "חנווני יכול להערים – טבח אינו יכול להערים", אומר התלמוד הירושלמי. הערים – לנהוג בערמה. רבקה הערימה על יצחק כדי שיעקב יזכה בברכה ולא עשו, ולבן הערים על יעקב – כאשר נתן לו לאישה את לאה במקום את רחל, וגם ערם בדרכו קשיים – הקשה עליו לשאת לאישה את בחירת לבו, רחל. קשיים ומכשולים עורמים.
אמנם ערמת חציר נראית יותר לעין מערמת מכשולים, אבל אלה ואלה – ערמות.
מי שנוהג ערמה בשותפיו במשא ומתן – מערים עליהם. אבל מי שמניח זה על גבי זה קשיים או מכשולים בדרך המשא ומתן – עורם אותם.
הצדדים למשא ומתן מערימים זה על זה, אבל "כל צד עורם קשיים והמשא ומתן איננו מתקדם".
כתיבת תגובה