מה מקור המילה קורקינט ואיך היא השתבשה בקרב דוברי העברית שלנו, וגם: מה החלופה העברית לקורקינט.
השופט קבע שכלי הרכב התלת-גלגלי שרכב עליו הנתבע איננו קורקינט כפי שטען התובע ואמר: "קורקינט מתורגם במילון אבן-שושן למילה 'גלגיליים', ומילה זו מוגדרת במילון: "דו-אופן עשוי קרש צר הנתון על שני גלגלים ומוט ניצב המשמש להגה, ומשען לעומד על הקרש".
אבן שושן מתעד אפוא במילונו את שתי המילים: קורקינט וגלגיליים.
קורותיה של 'קורקינט' מעניינים: שנים רבות הייתה לשון משחקי הילדים בארץ משופעת במילים שאולות מצרפתית, ואולם לא כל המשַחקים דיברו צרפתית, והמילים היו משתבשות בפי הילדים וגם בפי המבוגרים. הקורקינט החי בעברית החדשה עשרות שנים הוא שיבוש של tortinette, שמו של כלי הרכב הזה בצרפתית. הוא גזור מן הפועל trotter – , שמשמעו בעולם הסוסים: להתקדם בהילוך שבין פסיעה לדהרה, ואצל בני אדם – לפסוע פסיעות קטנות ומהירות. ואולם דוברי עברית שמעו kro במקום tro, ואף התקשו להגות kro והגו: kor. על כך הוסיפו את ההטעמה בהברה הראשונה, כנהוג במשחקי הילדים, וכך נולד הקורקינט תוצרת הארץ.
ועד הלשון, כבר בשנת תרצ"ז, חידש: גלגיליים, על שם צמד הגלגלים שהכלי מצויד בו.
היום יש לצד הגלגיליים המסורתיים גלגיליים ממונעים במיני מנועים, ויש אף המצוידים בארבעה גלגלים, אך כולם – גלגיליים.
כתיבת תגובה