??
"כל רֹאשי הממשלה נהגו כך", אמר מישהו, וסיפק לנו הזדמנות נאותה לטפל בראש.
ראש הוא גם עיקר, וממנו נגזר התואר – ראשי. כביש ראשי, משרד ראשי ומתג ראשי. ולא רק התואר נגזר בצורה הזאת, אלא גם צורת הרבים. ראש העדה, אבל ראשי העדה, וגם ראשים סתם.
ראש עצמו בתנועת או, אבל כל השמות הנגזרים ממנו – ב-אָ. דומָה לראש מבחינה זו, המילה שמאל: יד שמֹאל, אבל היד השמָאלית. שמֹאל, אבל שמָאליים. רק חריג אחד יש כאן, מילה חדשה – שמֹאלן. דעותיו שמָאליות, והוא שׂמֹאלן. גם מן המילה 'ראש' גזרנו בלשון ימינו מילה חריגה – רֹאשן – גלגולם הראשון של הדו-חיים. ובכל צורות הנטייה של המילה 'ראש' עצמה – גם בהן שומעים תנועת אוֹ: רֹאשי כואב, רֹאשו על כתפיו, אבל בצורת הרבים – רָאשים, רָאשינו עטורים. ואולם בכל המילים הוותיקות הגזורות מ'ראש' שומעים תנועת אָ: המשרד הראשי, ראשות הממשלה, וגם 'רשות' בלי אל"ף – רשות השידור, למשל.
המשנה מדברת על "ארבעה ראשי שנים" ואצלנו ראוי לדבר על "כל ראשי הממשלה".
כתיבת תגובה