שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ – כך מברכים עולי הרגל הבאים לירושלים את העיר ואת יושביה. גלו מה פירוש "ישליו אוהבייך" ומה הקשר למילה אשליה.
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל הבאים לירושלים את העיר ואת יושביה. שאלו שלום ירושלים – דִּרשו את שלומה של ירושלים.
ומה פירוש "ישליו אוהבייך"?
אוהבייך ישלוו – יהיו שלווים. ישליו – צורת הפסק, כמו ישמָחו. אילו הייתה כאן צורה רגילה, לא צורת הפסק, היינו מוצאים: יִשְׁלוּ, כמו יבנו, או – יִשְׁלְווּ, כי השורש של"ה מתחלף ב- של"ו – בווי"ו בסוף, ומכאן: שלווה ושָלֵו.
המשמעות הכללית של השורש הזה – מנוחה ורוגע. ובלשון התנ"ך יש במשמעות הזאת 'שֶׁלֶו' – כמו שלווה, וגם 'שֶׁלִי': יואב שר צבאו של דוד הטה את אבנר בן נר מדרכו כדי "לדבר אתו בשלי" – בשקט, בחשאי. ושלונסקי כותב "משב עלים משב בשלי", וכאן 'בשלי' – ברוגע. גם אשליה מן השורש הזה – שקט שיסודו בטעות, תקוות שווא. המילה אשליה חדשה, אבל היא מבוססת על הפועל 'השלה' בסיפור האישה שאלישע החיה את בנה: "לֹא תַשְׁלֶה אֹתי", היא אומרת כשהיא מבקשת ממנו שלא יעורר בה תקוות שווא. אבל תקוותם של עולי הרגל העומדים בשערי ירושלים, כי השלווה תשרה בעיר היא תקווה אמתית, שיש לה תוחלת: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ, יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".
כתבה: צופי ליבוביץ'
כתיבת תגובה