קציר וקיצור

"וְחַג שָׁבֻעֺת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים". חג השבועות הוא גם חג הקציר, מפני שבו קוצרים את התבואה שהבשילה. קציר – כמשקל בציר, קטיף, אסיף ומסיק – מילים המציינות ליקוט ואיסוף של פרי האדמה.

הקוצר חותך את השיבולת במגל, וכאילו מקצר אותה.

האם יש קשר בין קציר לקיצור?

משערים שלפנינו מילה אחת, שעניינה חיתוך והסרת חלק מדבר, ומכאן התפתחה המשמעות של הקטנת האורך. מסכת ברכות במשנה מעמידה זו מול זו ברכה ארוכה וברכה קצרה, ובהמשך אותה משנה יש גם הפועל, 'לקצר' – והיפוכו – להאריך: "מְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ". מעניין – דווקא בלשון המאוחרת יותר, לשון חכמים, מוצאים את המשמעות הפשוטה, המוחשית, ואילו בתנ"ך המשמעות מושאלת ובדרך כלל בצירופי לשון: בני ישראל "לֺא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֺּצֶר רוּחַ", ואחר כך "וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם", ועוד מוצאים "קִצְרֵי יָד", "שְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֺרְנָה", כלומר ימיהם יהיו קצרים, ו"קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" – המצע יהיה קצר מלהכיל את השוכב עליו.

נראה אפוא שקציר וקיצור מקורם אחד.

מה דעתך על אלה?

אברך מדד – 40 שנה למדד נסדאק יובל לאקדמיה למדעים – על מקור המילה מדע עורק – עורקים