"להשכים קום" – גלו למה קום בקו"ף אבל להשכים בכ"ף.
"להשכים קום" אומרים – למה 'קום' בקו"ף אבל 'להשכים' בכ"ף, שואלת מורן רמון מתל-אביב.
הצירוף "להשכים קום" איננו במקורותינו הקדומים, ונראה שרק דמיון הצליל ודמיון המשמעות יצרו אותו.
בתנ"ך נמצא את הפועל 'להשכים' לבדו, ובדרך כלל 'להשכים בבוקר': למחרת מהפכת סדום ועמורה – "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה". וישכם – אפשר להבין – קם מוקדם בבוקר, אבל גם 'הקדים' – הקדים ללכת אל המקום.
גם באמירה הידועה "הבא להרגך השכם להרגו", המשכים איננו קם בבוקר אלא מקדים לעשות פעולה: "אם בא להרגך השכם להרגו", אומרת מסכת סנהדרין בתלמוד כשהיא מסבירה למה מי שהורג גנב המתגלה במחתרת – פטור מעונש מוות.
בתלמוד מוצאים את הביטוי "השכים לפתחו" – התייצב בביתו בשעה מוקדמת: "נשכים לפתחו של רבן גמליאל" אומרים תלמידיו כשהם מבקשים להודיע לו שהחליטו להשיבו לנשיאות הסנהדרין ביבנה לאחר שהדיחו אותו מפני שנהג בהתנשאות. וכשהֵציקו הפלשתים לישראל בעמק האלה, היו תוקפים "השכם והערב" – כלומר בכל בוקר ובכל ערב.
על "השכם והערב" – מחר. ומכל מקום השכמה לעצמה וקימה לעצמה.
כתיבת תגובה