גלו איך הוגים: 18, סעיף, דוח, חברותו (החברוּת שלו), ועדה.
"חבְרותו בוְועדה הופסקה על פי סְעיף שמונָה-עשרה בדוֹח" – אם צריך ראיות לקושי שבעברית בת ימינו לדובריה, המשפט הזה מספק לנו כמה מהן:
נפתח במספר הסעיף: הוא צריך להיות מספר ממין נקבה, שמספרים סתם – מספרים המשמשים בספירה, הם תמיד ממין נקבה: שמונֶה אומרים כשסופרים, וגם – עֶשרה אומרים, ולכן: שמונֶה עֶשרה: לא שמונָה אלא שמונֶה. תפילת שמונֶה-עֶשרה – על שום שמונה עשרה הברכות שבה, וסעיף שֶמונה-עֶשרה – כי מספרו הסידורי שמונה-עשרה.
ודרך אגב נזכיר, ש'סְעיף' היא הצורה הנכונה, ולא "סָעיף".
המילה חבֵרות איננה משתנה בנטייתה: חבֵרותך, חבֵרותו, ולא: "חבְרותו". והכלל הוא: שם עצם ששומעים בסופו "-וּת", בתי"ו, ישמור על צורתו המקורית בכל הנטייה: טעות, בסמיכות: טעויותיהם, טעות אנוש, ולא "טְעות-אנוש". כך גם 'חבֵרות: חבֵרותו, ולא "חבְרותו": חברותו הופסקה.
'דין וחשבון' התקצר בעברית לדוּח. לא "דוחְ", אלא דוּח, כמו המילים רוּח ולוּח. כשם שלא ייתכן בעברית "לוחְ", כך לא ייתכן "דוחְ".
ולבסוף: וַעדה – ממשפחת יַלדה, נַערה וטַענה: וַעַד – וַעדה, ולא: וְעדה. חבֵרותו בוַועדה הופסקה על פי סְעיף שמונֶה-עשרה בדוּח.
כתיבת תגובה