מה בין אוֹמן לאוּמן, ומתי בדיוק נוצרה ההבחנה הזאת?

רבים שואלים אותנו על ההבחנה שבין אוֹמן לבין אוּמן. ובכן, היום מבדילים בין אוּמן – בעל מלאכה, לבין אוֹמן – העוסק בציור, נגינה או תיאטרון. אומנם במקורותינו אין הבחנה כזאת – "מעשה ידי אָמָּן" כתוב בשיר השירים (ז 2). הניקוד "אָמָּן" (וקריאתו אוֹמָן) מעיד על ההגייה שהייתה בפי הנקדנים, הגייה המשקפת את מסורת טבריה, שעל פיה נוקד התנ"ך שבידינו. אותה מילה עצמה מנוקדת בכתבי יד של לשון חכמים המנוקדים על פי המסורת הבבלית: אוּמן. מילה אחת אפוא לפנינו, בשתי מסורות ניקוד.

בימינו נראה שהתעורר צורך להבחין: אוּמן – בעל מלאכה מומחה – נגר או חייט שאוּמָנותם בידם, ואוֹמן – שעיסוקו בְּאוֹמנות.

וחשוב להזכיר, שאין אַמַן ואין אַמַנות, אלא: אוֹמן ואוֹמנות. אוֹמן דגול, אוֹמנות מופשטת. ומה ריבוייה של אוֹמנות? אָמָּנויות (קראו: אוֹמָנויות). לא: אַמְנויות.

אומנות מצטרפת למילים אחרות שבסופן -אוּת, והן אינן משתנות בנטייה. למשל: גָּלות, גָּלויות, ולא גְּלויות. וכך מתנהג כל שם שבסיומו -אוּת. ההבחנה בין אוֹמן לאוּמן היא בת ימינו אפוא, וההגייה: אוֹמן, אוֹמנות ואוֹמָנויות.