ה"בת" בשני הצירופים שונה – גלו מה המקור של כל אחת.

בבת עין, בבת אחת, בד בבד: בשל דמיון הצליל שבין הביטויים האלה כורכים  אותם לעתים יחד ושואלים על מקורם.

בבת העין – מפסוק אחד בזכריה:  "הנוגע בכם נוגע בבבת עינו".  בבת העין – אישון העין, שהוא פתח העין, שער העין, ומכאן – סמל לדבר יקר וקרוב אל הלב.  ייתכן שהמילה בבה קשורה  במילה הערבית  באב – דלת, ובמילה הארמית בבא, אל"ף בסוף – שער, המוכרת לנו משלוש המסכתות  במשנה ובתלמוד – בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא: השער הראשון, האמצעי והאחרון.  אבל צריך לציין, שבבת עין יש פעם אחת בתנ"ך, ושתי פעמים מוצאים: בת עין. "שָמרני כאישון בת עין" מבקש בעל מזמור תהילים.  בת עין אפוא, גם היא אישון. ואם כך, ייתכן שבָּבַת העין איננה אלא: בְּ-בַת העין.

הביטוי 'בבת אחת' – מן המילה בת, שהיא מידה, מידה למדידת  נוזלים, כמו בתיאור הכיורים בבית-המקדש: "ארבעים בת יכיל הכיור האחד".

הצירוף 'בבת אחת' משמש בתלמוד להגדרת  'גרגרן' – רעבתן, הלהוט אחר אכילה: "השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן".  ומכאן היום: אל תשתה בבת אחת, אני מעדיף לסיים את כל העבודה בבת אחת.

בבת העין ובבת אחת – דמיון חיצוני בלבד.