תפקודן הייחודי של המילים "איך" ו"איכה" בקינות
"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" – כך נפתחת מגילת איכה הנקראת בתשעה באב.
חוה ברנר-שטרְן מביאה כמה דברים על המילה "איך" ועל צורתה המוארכת "איכה": בימינו המילה 'איך' משמשת לשאלה ומשמעה 'כיצד'. בלשון המקרא 'איך' היא גם פתיחה לדברי קינה וּמִסְפֵּד וּלְהַבַּעת צער.
דוד פותח את קינתו על שאול וִיהונתן בַּמילים: "הצבי ישראל על בָּמותיך חלל – איך נפלו גיבורים (שמואל ב א 19), ומוסיף בדברי המספד: "איך נפלו גיבורים בתוך המלחמה". ודוד חותם את קינתו במילים: "איך נפלו גיבורים וַיֹּאבדו כלֵי מלחמה".
ישעיהו הנביא, כשהוא לועג למלך בבל מְשַווה לדבריו צורת קינה, כאילו כבר נפל המלך מגדולתו, ואומר: "איך נפלת משמיים הֵילל בן שחר".
ובימינו כתב המשורר נתן אלתרמן על הרץ המספר על מות שאול המלך: "ויספר לה יום קר וערבּוֹ – איך המלך נפל על חרבו". נראֶה שגם אלתרמן הושפע מן השימוש הקינתי של 'איך'.
מגילת איכה היא רצף של קינות על חורבן הבית הראשון, וּשלושה מֵחמשת פרקיה פותחים במילה 'איכה': "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם", "איכה יעיב באפו אדונָי את בת ציון" "איכה יועם זהב, ישׁנֶא הכתם הטוב".
כתיבת תגובה