תקופון, רבעון, ירחון, שבועון, יומון ושנתון – מהו מקורן של מילים המציינות מועדי פרסומם של כתבי עת?
חודש אב חל בתקופת תמוז.
ארבע תקופות בשנה העברית, ולמן ספרות התלמוד כל תקופה נקראה על שם החודש הראשון בה: תקופת ניסן, לדוגמה, היא הָאביב, ותקופת תמוז – הקיץ: תמוז, אב ואלול.
בשנת תרפ"ו החל לצאת כתב העת "התקופה", וכותרתו: "יוצא ארבע פעמים בשנה". שמו בוודאי נבחר גם משום שיצא פעם בִּתקופה. כתב עת אחר נשא את השם "תקופתנו". בכתבי עת אחרים נכתב בכותרת המשנה "יוצא בארבע תקופות השנה".
בכל זאת לא נתהוותה באופן טבעי ולא חודשה מדעת המילה תקופון בשביל עיתון היוצא ארבע פעמים בשנה, וַהלא בשנת תרנ"ז חידש יוסף קלוזנר ירחון בשביל כתב העת "השילוח", שיצא פעם אחת בחודש, ועיתון שבועי הוא שְבועון.
בכתבי עת שיצאו ארבע פעמים בשנה כתבו לפעמים: "יוצא פעם ברבע שנה", ומן הרבע הזה נוצר רבעון. רבעון מתרגם ביטויים לועזיים כגון quarterly מן quarter באנגלית.
כתב העת "לשוננו", שהחל לצאת בשנת תרפ"ח הוא אַחַד הרבעונים הראשונים שנקראו רבעון. המונח תקופון נקבע בשביל כל סִדְרות כתבי העת המופיעים במועדים קבועים כגון יומון או שנתון. הוא אף משקף מונחים כגון periodical באנגלית – מלשון period תקופה.
הרבעון, היוצא בארבע תקופות השנה, הוא אפוא רק אַחַד התקופונים.
כתיבת תגובה