על מקור הביטוי "במדינה מתוקנת היה קורה כך וכך".
"במדינה מתוקנת הרכבת הייתה מגיעה בזמן" – זאת אחת מתוך יותר מעשרים אלף הדוגמאות של הצירוף "מדינה מתוקנת" באתרי האינטרנט, וברובן ככולן הכוונה היא להראות שמדינתנו שלנו איננה מתוקנת. מנַין לנו הצירוף "מדינה מתוקנת", שואל אורי ניסן.
היום נוטים להבחין בין מתוקן – שתיקנו אותו, כגון מכשיר מתוקן, לבין 'תקין' – פועל כראוי, כתקנו. ואולם המילה 'תקין' חדשה. היא מושפעת מן המשמעות של השורש תק"ן בארמית – טוב, ראוי. בתלמוד למילה 'מתוקן' שני שימושים: מתוקן הוא ההיפך של מקולקל, למשל כלי שנשבר בשבת: "אם עבר ותיקנו – מתוקן". אבל מתוקן הוא גם טוב, עשוי כראוי, דומה מאוד ל'תקין' בימינו. למשל, מי שאינו "מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו", כלשון התלמוד במסכת פסחים, אינו מוציא מידיו דבר תקין.
כיום, כאמור, ראוי וטוב הוא 'תקין', בדרך כלל, ולא 'מתוקן', ואף על פי כן מעדיפים לומר 'מדינה מתוקנת', ולא "מדינה תקינה".
נראה שברקע מהדהדת האמירה ממסכת סנהדרין בתלמוד: "כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתן". כמתוקנין שבהן – באומות העולם, ומכאן: מדינה מתוקנת.
כתיבת תגובה