על עושרו של הפועל "להבליג" ועל ייחודיותו ומגוון הוראותיו.
פעמים רבות קובלים על כי הלשון העברית ענייה מכדי לתרגם את האנגלית העשירה. נראה שהתחושה הזאת נובעת בעיקרה מן המציאות שאנחנו חיים בה: הצורך לתרגם מאנגלית לעברית – בִּתחומים רבים, וּבְעיקר בתחום החדשות. והנה מתברר, שכאשר האירוע החדשותי מתרחש כאן, אצלנו, והטקסט נאמר במקורו בעברית, מתגלה לעיתים העברית בעושרה דווקא.
היום, למשל, מרבים לדבר על הבלגה, וּמתרגמים לאנגלית – restraint – ריסון ואיפוק. אין מילה מתאימה יותר. הפועל להבליג מקורו בתנ"ך, ומשמעותו 'לחזק', 'להגביר' וּ'להתגבר': "אם אָמרי אשכְחה שיחי, אֶעזבה פָּנַי וְאבליגה" – אומר איוב.
אבליג – אתגבר ואתאפק – אתגבר על מכאובי ואתאפק מִלְהגיב.
והנביא עמוס מבטא גָוֶון אחר של הפועל להבליג והוא – 'לחזק', 'להגביר': "המבליג שֹׁד על עָז" (עמוס ה 6) – אלוהים מאפשר בכוחו לַשוֹד וְלַשֶבֶר לגבּוֹר גם על הֶחזק, על השליט.
היום הבלגה היא היכולת או ההחלטה להתגבר על יצר התגובה וּלְהתאפק – מילה אחת המכילה את המְרובה, וּבְאנגלית, ואולי גם בִּלשונות אחרות אין לה מקבילה.

כתיבת תגובה