בניגוד למה שרבים חושבים "צרת רבים חצי נחמה" אינו אמירה של חז"ל. גלו מה המקור.
'"צרת רבים חצי נחמה", כמו שאמרו חז"ל'. האומנם אמרת חז"ל?
בן ציון פישלר הראה במאמר מפורט ומלומד שהאמרה איננה בעברית העתיקה כלל, אף כי את הרעיון שצרת הרבים מנחמת אפשר למצוא כבר במדרש: "כל צרה שהיא של יחיד – צרה, וכל צרה שאינה של יחיד – אינה צרה" – כתוב במדרש לספר דברים, ומדרש אחר המובא בילקוט שמעוני אומר: "כל צרה שהיא של יחיד צרה, וכל צרה שהיא של רבים – אינה צרה".
על הפסוק באיכה: "מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ" נכתב באחד הפירושים מהמאה השש-עשרה: "יש כמה מיני צרות שוות לצרתו יהיה צער רבים ובזה יתנחם", ובפירוש לפסוק "יחד אסירים שאנָנו", באיוב, אומר אחד הפרשנים: "צערת רבים – נחמה". הפילוסוף ברוך ספינוזה כתב: "נחמה לאומללים – חברים לצרות" – כך התרגום לעברית, ומתברר שהרעיון נמצא בכתבי היוונים הקדמונים.
עוד כמה נוסחים הילכו בכתבים העבריים: צער רבים נחמה, צער רבים חצי נחמה, צרות רבים חצי נחמה, וכן: "צרת רבים נחמת שוטים".
הד לאמרה יש בשם מאמרו של אחד העם: חצי נחמה.
והיום אומרים: צרת רבים חצי נחמה, והיפוך הדברים: צרת רבים – נחמת טיפשים.
כתיבת תגובה