גלו מה הבעיה באמירה "להוציא לשון הרע", וגם למה אומרים לשון הרע (בזכר) ולא רעה (בנקבה).
"האתר מתחייב שלא להוציא לשון הרע על הגולשים", מצאנו. הביטוי "להוציא לשון הרע" הוא כלאיים של להוציא דיבה ולדבר, או לספר לשון הרע: "אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע", אומר התלמוד במסכת תענית, ועל המרגלים ששלח משה לרגל את הארץ כתוב "וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרץ, וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה".
דיבה – דברים הנאמרים, מלשון 'לדובב', אך בכל ההקשרים המוכרים לנו דיבה היא דיבור שלילי. הוצאת דיבה כמוה כאמירת לשון הרע, ובאמת חוק לשון הרע נקרא בעבר חוק הוצאת דיבה.
לָשון הרע אמרנו, אך שומעים גם: לְשון הרע, כאילו יש כאן סמיכות: לשון של רע. ואולם הצירוף "לָשון הרע" איננו סמיכות אלא שם ותואר: לשון שהוא רע. ביטויים במבנה הזה שכיחים בלשון המשנה והתלמוד. למשל: כנסת הגדולה, יום השישי, ועוד.
ולמה כתוב "לשון רע" ולא "לשון רעה"? היום מקובל שלשון – נקבה, אבל במקורות לשון – גם זכר: "לשון אחר", למשל, צירוף רגיל בתלמוד.
מי שעבר על חוק לשון הרע אפשר לומר עליו שסיפר לשון הרע, דיבר לשון הרע או נאשם בלשון הרע, אך לא "הוציא לשון הרע".
הערה מאת Bamberger:
שלום
תודה על פינתכם המעניינת והמחכימה.
בקשר לפינה של היום, טענתם שיש דבור לשון הרע או הוצאת דיבה, אך לא הוצאת לשון הרע.
בבדיקה במקורות, גם הוצאת לשון הרע מופיעה בדברי חז"ל. למשל שמות רבה פרשה ג "תפש משה מעשה הנחש שהוציא לשון הרע על בוראו" או במדבר רבה פרשה טז "ניכרים היו המרגלים שהיו מוציאין לשון הרע על הארץ" וכן בכמה מקומות נוספים.
תגובה של רות:
שלום רב,
ההערה מעניינת מאוד – תודה.
עם זה שני המדרשים – שמות רבה ובמדבר רבה – מאוחרים מאוד, ועריכתם נעשתה כנראה רק באלף השני לספירה.
מכל מקום לפי העדויות שמצאת הצירופים הללו עתיקים משחשבתי.
תודה וברכה,
רות אלמגור-רמון
כתיבת תגובה