על מקור הביטוי "קורת רוח" ומשמעו וכן על הביטוי ההפוך "מורת רוח".
תמלול:
קורת רוח = נחת רוח.
מקור הביטוי בלשון חז"ל: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". קורה מהשורש ק-ר-ר, שורש המילים לקרר, קר וקרירות. קורת רוח – ההפך של הרוח הלוהטת, המזג החם, הכעס, ומכאן: נחת רוח, כאמור. ואין קשר לקורה במובן גוש עץ ארוך ועבה (השורש ק-ר-י/ה).
אגב ההפך של קורת רוח – מורת רוח.
המקור בתנ"ך בסיפור על עֵשו שנשא שתי נשים כנעניות והן היו: מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה . מֹרַת מהשורש מ-ר-ר, שורש המילים למרר, מר ומרירות, ומכאן: מורת רוח – מלשון מרירות הרוח, כמו: מורת נפש – מרירות הנפש.
כתיבת תגובה