דו-קיום, דו-ממדי, פחמן דו-חמצני – על משמעות התחילית דוּ ועל מקורה. וגם: האם עיתון דו-שבועי הוא עיתון היוצא פעמיים בשבוע או בכל שבועיים?
תתפלאו, אבל במקרא כשכתוב דֶּגֶל כלל לא בטוח שהכוונה לאותה יריעת בד המתבדרת ברוח והמשמשת סמל למדינות שונות. אז למה כן הכוונה?
מה פירוש צבי בשם ארץ הצבי? מדוע דווקא הצבי נבחר לסַמֵל את ארץ ישראל? והאם באמת יש קשר בין הצבי של רשות הדואר ובין הצבי שבמקרא?
בעבר מי שגר בירושלים לא היה גר במדינה. היום מי שלא גר בישראל גר במדינת הים
אחוז הוא קיצור של אחוז למאה. אבל לא תמיד אחוז התייחס למאה דווקא. במקרא הוא מתייחס לחמישים, ומשמעו דבר שאוחזים בו. על גלגולי המילה אחוז
בן גוריון אמר "או"ם שמום", ואת או"ם אנו כותבים במ"ם סופית. מנגד, את "משא ומתן" אנו כותבים מו"מ – במ"ם רגילה. מה הכלל?
כמה פעמים ראיתם טקסט שניקדה מורה לתלמידיה בניקוד לא תקין? כמה פעמים שמתם לב לניקוד שגוי בפרסומות, בשלטי חוצות וכדומה? בין התשובה הרבה ובין מעט – יש לאמץ את האמיתה של החומוס: ניקוד מנקדים באהבה או לא מנקדים בכלל
רוביק רוזנטל לקח על עצמו משימה קשה במיוחד: להנגיש לילדים ולבני נוער מושגים בלשון. האם הוא עומד בה בגבורה? ביקורת על הספר החדש של רוזנטל "המסע המופלא אל ארץ המילים"
הפריע לי שבמסגרת מסע פרסומי של משרד התיירות כתוב על עזריאלי באותיות קידוש לבנה "מסמסים" במקום החלופה העברית. התלוננתי והחלופה העברית ניצחה
התרגלנו ל-must, hot, yes גם בכך שהשם נכתב באנגלית ולא באותיות בעבריות. עכשיו גם התיאור של המוצרים מופיע בלועזית (long lust, למשל), וגם משרד ממשלתי שמחויב למילים העבריות מחליט להשתמש במילה לועזית. האם נתרגל גם לזה? * מעודד מתקופת המחאות, ניסיתי ללחום את מלחמתה של העברית * תיעוד
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑