בעבר מי שגר בירושלים לא היה גר במדינה. היום מי שלא גר בישראל גר במדינת הים
אחוז הוא קיצור של אחוז למאה. אבל לא תמיד אחוז התייחס למאה דווקא. במקרא הוא מתייחס לחמישים, ומשמעו דבר שאוחזים בו. על גלגולי המילה אחוז
בן גוריון אמר "או"ם שמום", ואת או"ם אנו כותבים במ"ם סופית. מנגד, את "משא ומתן" אנו כותבים מו"מ – במ"ם רגילה. מה הכלל?
כמה פעמים ראיתם טקסט שניקדה מורה לתלמידיה בניקוד לא תקין? כמה פעמים שמתם לב לניקוד שגוי בפרסומות, בשלטי חוצות וכדומה? בין התשובה הרבה ובין מעט – יש לאמץ את האמיתה של החומוס: ניקוד מנקדים באהבה או לא מנקדים בכלל
רוביק רוזנטל לקח על עצמו משימה קשה במיוחד: להנגיש לילדים ולבני נוער מושגים בלשון. האם הוא עומד בה בגבורה? ביקורת על הספר החדש של רוזנטל "המסע המופלא אל ארץ המילים"
הפריע לי שבמסגרת מסע פרסומי של משרד התיירות כתוב על עזריאלי באותיות קידוש לבנה "מסמסים" במקום החלופה העברית. התלוננתי והחלופה העברית ניצחה
התרגלנו ל-must, hot, yes גם בכך שהשם נכתב באנגלית ולא באותיות בעבריות. עכשיו גם התיאור של המוצרים מופיע בלועזית (long lust, למשל), וגם משרד ממשלתי שמחויב למילים העבריות מחליט להשתמש במילה לועזית. האם נתרגל גם לזה? * מעודד מתקופת המחאות, ניסיתי ללחום את מלחמתה של העברית * תיעוד
מה פירוש '5שiן הק!Tש', מהו 'כתיבור' ומדוע יש חוקרי לשון שלא מפחדים מהעברית האינטרנטית. ביקורת שלי על הספר "עברית אינטרנטית"
בשפה המָיָאלית, פירוש המילה בכותרת היא "שוב בישלתי את הבשר הלא נכון בשבילם". ביקורת שלי על הספר המרתק טינְגוֹ, המשופע במילים שונות ומשונות שרובן המוחלט לא קיים בעברית אבל קיים בשפות ובתרבויות שונות ומשונות
בעולם מתוקן, האידאל היה שכל מורה מכל תחום דעת שהוא יתנסח בעברית צחה ותקינה, ילמד את הנושאים השונים בתחומו וימשיג אותם לתלמידיו גם בעזרת הכלים הנחשבים למוקצה רק מפני שהם מתחום ההבעה והלשון. אבל כיוון שבתוך עמנו אנחנו יושבים, המורים עמוסים והזמן דוחק, אנחנו מבקשים לשנות את המציאות הדיעבדית, ולוּ ל-5 דקות בלבד. כמה מילים על המיזם שלי – "מילה ברגע"
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑