על אליעזר בן יהודה: על הקמת חברת "שפה ברורה" שהייתה היסוד לוועד הלשון העברית, ולאחר קום המדינה נקרא שמו: האקדמיה ללשון העברית.
במלאת 150 שנה לאליעזר בן יהודה נענה אונסקו לבקשתה של האקדמיה ללשון העברית ושל נציגי הארגון בישראל והכריז על בן יהודה – אישיות ראויה להנצחה ולהוקרה בין-לאומית.
במפעליו של בן יהודה, נוסף על תחיית לשון הדיבור, מחקר העברית והעשרתה וכתיבת המילון הגדול, גם הנחת היסוד לאקדמיה ללשון העברית: כשבע שנים לאחר שעלה לארץ ייסד בן יהודה חברה ושמה "שפה ברורה", בהשראת דברי צפניה הנביא: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה". שפה ברורה – שפה מובנת, אך גם – לדעת הפרשנים – כינוי ללשון הצחה, הלוא היא השפה העברית, "לשון הקודש" בלשונם.
חברת "שפה ברורה" קוממה עליה גם את השלטון העות'מאני, בראותו בה פעילות לאומית, וגם רבים ביישוב, שחששו להרגיז את השלטונות. מטרת החברה הייתה, בלשון הכתוב: "לשרש מקרב היהודים יושבי ארץ ישראל את לשונות העלגים… השרגון האשכנזי והספרדי"… העושים אותם "לצחוק וללעג ולקלס לשכנינו ולעיני כל העמים".
חברת "שפה ברורה" הייתה היסוד לוועד הלשון העברית, ולאחר קום המדינה נקרא שמו: האקדמיה ללשון העברית.
כתיבת תגובה