על אליעזר בן יהודה: על חידוש המילים עיתון, מילון ועוד מילים בסיומת -ון.

כשעלה אליעזר בן יהודה לארץ ישראל נענה להזמנתו של ישראל דב פרומקין לערוך אתו יחד את שבועונו "חבצלת", והתיישב בירושלים. כעבור כמה שנים ייסד בן-יהודה כתב עת משלו וקרא לו  "הצבי" – לימים הוא נקרא "האור" וגם "השקפה", אך מילה עברית לכל אלה לא הייתה אז.

בן יהודה חיפש מילה קצרה במקום הצירופים שנהגו בלשון ההשכלה: מכתב עתי, מכתב עת, ספר עתים וכתב עתים. תחילה הציע אֶבשָׂר, מן המילה בשורה, בהשראת  המילה הערבית אַחְ'בַּר (ٲخبار)  – ידיעות, חדשות. ואולם הצעתו לא התקבלה.

עשר שנים אחר כך חידש הוא עצמו את המילה עיתון הבנויה מ-עת, זמן, והסיומת וֹן.

בן-יהודה בנה את המילה העברית בתבנית המילה הגרמנית Zeitung – עיתון, מ-Zeit, זמן. לסיומת הגרמנית –ung הקביל את הסיומת –אוֹן, אותה סיומת שבחר בה קודם לכן לחידושו מילון – אוסף מילים.

מאז חודשו באותה סיומת מילים רבות לציון כתבי עת ובהם שבועון, ירחון, יומון, שנתון ומקומון, וכן מילים המביעות אוספים שאינם כתבי עת דווקא: תשבצון, שירון וחידון.

כתבה: סמדר ברק