על מילון בן יהודה ועל עריכתו של נפתלי הרץ טור-סיני.
כשחידש אליעזר בן יהודה את המילה 'מילון' לא שיער שבבוא היום יפארו את מדפי הספריות העבריות שישה-עשר כרכים של מילונו – מילון בן יהודה, ועוד כרך של מבוא.
הוא לא היה בלשן – עד עלותו לארץ למד רפואה. במבוא הגדול למילון הוא מתוודה ואומר: "למלאכת מילון אמיתי להלשון העברית לא הייתי כלל מוכן, לא מפאת ידיעותיי המדעיות בחכמת הלשון ואף לא מפאת נטייתי הרוחנית". כשניגש לכתיבת המילון לא הייתה מטרתו אלא לצייד את הדוברים בְּמֵעין שיחון – רשימות מילים ממוינות לתחומי משמועת. ואולם ככל ששקע במלאכת העשייה הלך והעמיק לנבכי הלשון העברית לרבדיה, למד ערבית ושאר לשונות שמיות, עד כי היה לחוקר לשון, ולדבריו "הלכו והשתנו לא בלבד מהותו ואיכותו של הספר אלא גם תכליתו ותעודתו".
בן יהודה כתב את המילון המדעי ההיסטורי הראשון בעברית. הוא לא זכה לסיים אלא את עריכתם של שבעת הכרכים הראשונים, אך סלל את הדרך לשאר המילון, בעריכתו של נפתלי הרץ טור-סיני, והניח את היסוד למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מיסודו של זאב בן-חיים.
כתיבת תגובה