זה המילון הטוב ביותר לתלמידי היסודי

בפעם הראשונה – ביקורת השוואתית בין המילונים הנפוצים בבתי הספר היסודיים: איזה מילון מגדיר ערך באותה המילה, מי מהמילונים מכביר במילים בהגדרות, ומי הציג תמונה של מטוס אחד לצד הערך "טייסת". רגע לפני שסוגרים את רשימות הספרים לשנה הבאה, ד"ר נירה לוין בביקורת חובה למנהלים, למורים ולהורים, איזה מילון הטוב ביותר – אבן שושן, ספיר, או אריאל. טור אורח מיוחד לאתר "לשוניאדה".

תלמידי כיתות ב מתוודעים למילון העברי, ולומדים להכיר את מהותו ואת מטרותיו, את מבנהו ואת אופן השימוש בו. בתוך כך הם מתנסים באיתור ערכים ובהבנת המידע הלשוני המצורף להם. הכרת המילון נעשית בשיעורי שפה בכיתה ב, והשימוש בו מתרחב על פי צורך גם בכיתות ההמשך. ברוב בתי הספר התלמידים מתבקשים להצטייד באחד מהמילונים המיועדים לתלמידי בתי הספר ולהביא אותו לשיעורי לשון, הבעה וספרות.

המילונים המיועדים לתלמידים נבדלים זה מזה מבחינות אחדות: מבחר הערכים, מספר עמודים, משקל וגודל, ניקוד, גודל גופן ומידת הצפיפות, שיטת ארגון הערכים, אורך ההגדרה והצגת המובאות. סקירה "טכנית" של הפרטים תמצאו ברשומה שכתב עמיתי ירעם נתניהו (כולל דף דוגמה מכל מילון, מידע על משקל המילון, שיטת הערכים בו ועוד).

בימים אלו בתי הספר מגבשים את רשימות הספרים לשנת הלימודים הבאה, וכאן אציג סקירה תוכנית-ביקורתית שתסייע לכם, מנהלי בתי הספר, המורים וההורים, לבחור את המילון המתאים ביותר לתלמידים.

בסקירה הביקורתית שלי אני סוקרת את המילונים האלה:

  • מילון אבן-שושן לתלמידי בתי הספר, חדש ומעודכן לשנות האלפיים
  • מילון כיס מנוקד ומצויר, אברהם אבן-שושן, דב ירדן
  • מילון כיס ספיר, מילון עברי-עברי בשיטת ההווה (מילון חדשני ועדכני מצוייר ומנוקד) 1995, עורך ראשי איתן אבניאון, איתאב בית הוצאה לאור, 1999
  • מילון כיס אריאל, מעודכן מנוקד ומצויר (לתלמידים ולמתעניינים בשפה העברית) 1995

לא סקרתי את מילון רב-מלים לבית הספר, מילון עדכני מקיף לילדים ולנוער, יעקב שויקה כי המילון בשיתוף מטח – מקום שבו אני עובדת, אע"פ שלא הייתי קשורה כלל למילון.

הסקירה על פי תכנית הלימודים חינוך לשוני: עברית – שפה, ספרות ותרבות לבית הספר היסודי תשס"ג.



מילון אבן-שושן לתלמידי בתי הספר, חדש ומעודכן לשנות האלפיים

רישום הערכים

א. מציג פעלים גם בבניינים נדירים ביותר:

שָׁלַךְ – ראו הִשְׁלִיךְ.

מיותר, מעמיס על ההיקף.

ב. עמ' ו: "ערכים שהכתיב חסר הניקוד שלהם שונה מהכתיב המנוקד מופיעים במילון בכתיב חסר ניקוד כדי להקל את החיפוש, ולצדם מופיע הערך המנוקד".

הבעיה – התלמידים הצעירים פוגשים את המילון כשהם בכיתה ב. במילים הקשות הם נתקלים בספרי הלימוד ובספרי הקריאה – ושם הן תמיד מנוקדות. ילד שירצה לדעת מה פירוש אִלֵּם יחפש אותה במילון בכתיב זה, ואז יופנה לאילם. חיפוש מייגע.

תלמידים שיפנימו את העיקרון הזה ינסו להחיל אותו גם במקרים אחרים, למשל יחפשו את אָבְדָן בכתיב אובדן, ולא ימצאו; או יחפשו את גזעי בכתיב גיזעי ולא ימצאו.

היקף

במילון 621 עמוד, בדפוס צפוף.

המילון עבה, כבד ועמוס מדי לתלמידים צעירים, שבימינו נרתעים מקריאה מרובה. לרוב תלמידי כיתה ב, הכיתה שנלמד בה נושא המילון, השימוש במילון כמעט בלתי אפשרי.

תוכן

א. הערך אֲנָפָה כולל 24 מילים, ובעצם כאן המילון נוהג כלקסיקון. די היה להסתפק במשפט הראשון: עוף גדול דומה לחסידה.

ב. במקרים אחרים – המידע שהמילון מסביר באמצעותו מונחים אינו זמין לתלמידים צעירים: למשל:

חמצון – הרכבה כימית של יסוד כלשהו עם חמצן.

אקולוגיה – 1. תורת הסביבה החוקרת את השפעת תנאי הסביבה על מחזור חייהם של צמחים ובעלי חיים. 2. חקר התנאים האקלימיים, הסביבה, הנוף וכדומה, להשבחת חיי האדם.

ג. המילון מפרש מילים במילים לא מוכרות אחרות, למשל:

אסרטיביות – דעתנות.

הביס – הנחיל תבוסה, גרם מפלה.

הילה – עטרת אור, זיו, נגה.
מומיה – חנוט.

קריטריון – אמת מידה, אבן בוחן. 

ד. המילון מפרש מילים במילים מאותו שורש, והפירוש סתום כמו הערך עצמו, למשל:

ערוף – שערפו את ראשו.

ה. המילון כולל מילים רבות שהסיכוי שתלמידים ייתקלו בהן קלוש עד אפסי, למשל:

ברכיכיטון – עץ נוי שבסתיו הופכים עליו לצהובים-אדמדמים, נפוץ בשדרות ובגנים.

לוקסוס – דברי מותרות. העשירים האלה חיים בלוקסוס. 

ליריקה – יצירה פיוטית המביעה השתפכות הנפש. 

פצלת השדה – אבן מחצב המורכבת מאלומיניום, מנתרן או מאשלג. פצלת השדה מצויה ברוב הסלעים, בייחוד בסלעים וולקניים.

בשלוש הדוגמות האחרונות גם סביר להניח שהרוב הגדול של המשתמשים הצעירים לא יבין את הפירוש.

ו. המילון מסביר בעזרת מובאות לא זמינות ולא מועילות מהמקורות היהודיים:

גביר – אדון, מושל. "הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך" (בראשית).

לפעמים המובאה כוללת מילה שנגזרה מאותו שורש, למשל:

הֵלִיט – עטף, כיסה: "וַיָלֶט (אליהו) פניו באדרתו" (מלכים א).

ז. המילון כולל מילות עגה שהיה ראוי לתייג אותן כחלק מהמידע על השפה:

קריזיונר – מי שנוטה להתרגש בקלות.


מילון כיס מנוקד ומצויר, אברהם אבן-שושן, דב ירדן

רישום הערכים

א. מציג פעלים בבניינים נדירים ולידם את הצורה המקובלת, למשל כך:

(אָבַל) התאבל.

כלומר אם תלמיד מחפש את הערך התאבל עליו לדעת שהצורה הראשונה היא אָבַל ולחפש שם. לא סביר שהתלמיד יֵדע זאת.

כדי לאתר את הערך הונה התלמיד צריך לדעת את הצורה ינה.

ב. הערכים מופיעים ככתבם, ולא בכתיב חסר ניקוד.

היקף

במילון 710 עמוד, בדפוס צפוף. על אף הכותרת "מנוקד ומצויר" – מספר האיורים זעום.

המילון עבה, כבד ועמוס מדי לתלמידים צעירים שבימינו נרתעים קריאה מרובה. לרוב תלמידי כיתה ב, הכיתה שנלמד בה נושא המילון, השימוש במילון כמעט בלתי אפשרי.

תוכן

א. במקרים רבים המילון נוהג כלקסיקון ומרבה בפרטים, למשל:

במבוק – חִזְרָן, צמח רב-שנתי ממשפחת הדגניים, בעל קנים גדולים וחזקים, גדל בעיקר באזורים הטרופיים.

האורך אינו מבטיח הבנה, להפך. די היה להסתפק בזה: צמח שהגבעולים שלו עבים וחלולים.

ב. המידע שהמילון מסביר באמצעותו מונחים אינו זמין לתלמידים צעירים. למשל:

אמורא – תואר לחכם מחכמי התלמוד שאחרי תקופת התנאים.

זרחן – יסוד כימי נפוץ המאיר בחושך, הזרחן מתלקח על נקלה.

ג. המילון מפרש מילים במילים לא מוכרות אחרות, למשל:

שדולה – לובי.

אבדון – חורבן, כליה. שאול. מכינויי הגיהנום.

עובר בטל – בטלן, אדם שתש כוחו ופג טעמו, שאין ערך למעשיו.

ביסקויט – תופין אפוי בצורה מיוחדת.

גמלאי – בעל גמלה.

דבשת – חטוטרת, גבנון הגמל.

לינוליאום – שעמנית, חומר מלאכותי, עשוי תערובת של שעם טחון ושחוק ושמן פשתים מבושל, נתון על גבי שכבת ארג או יוטה.

ד. המילון מפרש מילים במילים מאותו שורש, והפירוש סתום כמו הערך עצמו, למשל:
מכתש – כלי לכתישה.

ה. כולל מילים רבות שהסיכוי שתלמידים ייתקלו בהן קלוש עד אפסי, למשל:

אלכימיה

אמודאי

אמורטיזציה (בְּלַאי, פְּחָת)

בלטריסטיקה

דיווידנד

פְּרֵלימינרי.

ו. אי דיוקים בפירושים, למשל:

אַלִּים – חזק, תקיף.

לוגיסטיקה – ענף העוסק בשיטות של תנועות הצבא, שיכונו ובייחוד ציודו.

ז. פירושים מיותרים:

מה ההיגיון לפרש בננה במילה מוֹז, ומה מועיל ההמשך צמח מאכל עשבוני טרופי, שלפריו צורת אצבע עבה וארוכה? במקום זה אפשר לכתוב: "פרי למאכל, מוארך ומכופף, קליפתו צהובה טעמו מתוק".

מה ההיגיון לפרש גיטרה במילה קתרוס, ומה מועיל ההמשך – כלי-פריטה עממי בעל שישה או שבעה מיתרים.

ח. פירושים ארוכים ומיותרים במקום מילה אחת, למשל:

גזוזטרה – די היה במרפסת, במקום ההסבר – רחבה בולטת בקיר הבניין בקומות העליונות.

ט. המילון כולל מילות עגה שהיה ראוי לתייג אותן כחלק מהמידע על השפה:

קריזיונר – הנוטה להתרגז בקלות.

דפוק – כינוי למי שנחל מפלה.


מילון כיס ספיר, מילון עברי-עברי בשיטת ההווה (מילון חדשני ועדכני מצוייר ומנוקד) 1995, עורך ראשי איתן אבניאון, איתאב בית הוצאה לאור, 1999

קהל יעד מוצהר

"מותאם לתוכנית הלימודים ולצרכיו של התלמיד בראשית דרכו".

רישום הערכים

א. בראש הערך, המילה מופיעה פעמיים או שלוש:

שם מופיע באות דפוס, מנוקד, ומיד אחריו באות כתב – חלק מהשמות מנוקדים וחלק לא.

פועל יופיע בצורת העבר עם הפנייה לצורת ההווה.

ב. כשהערך משתנה במעבר לכתיב חסר ניקוד, המילה מופיעה שלוש פעמים; אָבנַיים, אָבְנַיִם, אבנים. הראשונה בניקוד חלקי, השנייה בניקוד מלא, השלישית באותיות כתב וללא ניקוד (גופן הכתב נלקח מכאן – י"נ). אחריהן מופיע המידע הדקדוקי; (קרי: אוֹ-) [שם; ז"ר] ורק עכשיו מופיעים הפירושים.

תארו לעצמכם את החוויה של ילד הקורא את הערך אוושה:

אוושה, אִוְּשָׁה, אוושה [שם; נ'; אוושות].

ילד ממוצע עלול לוותר על ההמשך לפני שיגיע לפירוש.

ג. בפעלים, המידע הדקדוקי שלפני הפירוש מתארך עוד. למשל:

דּוֹעֵךְ, דועך [פועל; דועכת, דעך, ידעך, לדעוך].

ורק כאן יופיע הפירוש. שוב – קשה למשתמשים צעירים.

ד. הערכים מופיעים לפי סדר הא"ב של המילים בכתיב חסר ניקוד. למשל:

הערך אווירה מופיע בעמ' 16 – אווירה, אֲוִירָה, אווירה, ובעמ' 18 הוא מופיע שוב, הפעם בניקוד מלא אֲוִירָה, ולצדו הפניה לאווירה שבעמ' 16.

ה. המידע הדקדוקי על הערך מופיע לפני הפירוש, והדבר מקשה על קוראים צעירים. למשל:

אֲבֵדָה, אבדה [שם; נ'; אֲבֵדות].

ו. בכל ערך שאינו מלרעי מופיע סימן הטעם, והדבר מוסיף "רעש" לעין צעירה.

ז. בשולי כל ערך עברי מופיע השורש באות קטנה. עשוי להיחשב מועיל, תלוי בדרישות של המורה.

ח. בכל כפולה עד 3 איורים, מקצתם מיושנים (משאית) או מיותרים (נחאלי, פטיש, מלפפון), מקצתם סתומים ולא מוסיפים לפירוש (נול, משאבה – האיורים אינם מבהירים באמת כיצד הכלי נראה) ומקצתם חוטאים למשמעות (צלע).

היקף

במילון 666 עמודים, בצפיפות גדולה המקשה על עיניהם הצעירות והלא מנוסות של תלמידי הכיתות הבינוניות בביה"ס היסודי. עמוס לתלמידי כיתה ב.

תוכן

א. מילים שאינן שגורות מתבארות במילים בלתי שגורות אחרות, למשל:

אבדון – חורבן, כליה.

בערך דמדומים הפירוש הראשון הוא בין הערביים. ילדים שנתקלים ברצף מילים סתום עלולים לוותר על ההמשך. ראוי היה להפוך את סדר הפירושים ולהתחיל בפירוש השקוף – הזמן בו שוקעת השמש, אך עדיין לא חשוך.

ב. מאריך שלא לצורך בפירושים, למשל:

אַבּוּב […] כלי נגינה עשוי מעץ בעל לשונית כפולה.

הסיפה בעל לשונית כפולה מיותר ומכביד. מי שאינו מנגן בכלי נשיפה אינו יודע מהי לשונית, לא כל שכן מה ההבדל בין לשונית יחידה לכפולה. לתלמידים צעירים די ב"כלי נגינה עשוי מעץ".

עוד דוגמה:

הפירוש הרביעי לשם אגף אינו זמין ואינו מועיל לקהל היעד:

(מתמטיקה) כל אחד משני חלקי המשוואה הנמצאים בצד סימן השוויון.

עוד דוגמה:

אוזון – גז העוטף את כדור הארץ ונוצר מהחמצן שבאוויר בזמן התפרקות חשמלית.

גם כאן הסיפה מיותר.

ג. כולל מילים ששכיחותן בסביבה הלשונית של תלמידים נמוכה מאוד כגון אִבְחָה.

ד. יש ערכים שהפירוש שניתן להם אינו מדויק או אינו עדכני:

אוברול – מין בגד המכסה את כל הגוף או את מרביתו.

לא מתאר מה שנהוג לכנות "אוברול" לתינוקות ולילדים קטנים – מכנסיים בתוספת כתפיות.

בחלק מהערכים שבלועזית מוסיף את המילה העברית, למשל:

ריתמוס – פעולה (??) המבוצעת ברווחים קבועים בין תנועה לתנועה, כגון: ריתמוס בריקוד או בשירה (בעברית: מקצב).

אוטיסט – אדם הסובל ממחלה נפשית (???) המתבטאת באי יכולת ליצור קשר עם אחרים ועם המציאות.

אומנת – אישה שמתפקידה לשמור על ילדים קטנים ולטפל בהם 

בדוגמה הזו המילון מטעה לחשוב שאומנת היא מילה נרדפת לאֵם.

ה. כולל הסברים למילים לועזיות:

טלגרף – מערכת מתקנים חשמליים להעברת הודעה למרחקים.

ההגדרה דומה למילון ספיר אבל מוסיף סרבול מיותר. לעומת זאת, הפירוש לדמגוגיה סתום לחלוטין:

תכסיסי הדמגוג, ניהול תעמולה בדרכים שליליות.

הפירוש לפרוזה מוטעה ומטעה:

פרוזה – יצירה ספרותית רגילה.

כלומר – גם שיר הוא פרוזה!!!

ו. כולל מילות עגה (סלנג) ומכריז שהן נוהגות בלשון הדיבור, למשל:

דפוק [תואר; דפוקה, דפוקים, דפוקות] … 2. [בלשון הדיבור] מסכן, שנחל מפלה, ש"סידרו אותו".

אפילו כאן הוא אינו מוותר על הלשון הגבוהה!

לעומת זאת מגניב ושוויצר שהופיעו במילון ספיר אינן כלולות כאן.

ז. אינו מציין משלב:

רביב (שם; ז'; רביבים) – גשם.

ח. מפרש מילים בעזרת אותו שורש או נגזרת מהמילה:

קומוניסט – דוגל בשיטת הקומוניזם.

קולה – מתקין אוכל על ידי קלייה באש.

ט. מציג מילים שהתיישנו:

טוּרִיָה – מעדר רחב המשמש בעיקר לחפירת בורות.

י. מציג גם צירופים ומפרש אותם; למשל:

"קול" – קול אחד, בקול גדול, בקול רם, בקולי קולות, בת קול, שומע בקול. 


מילון כיס אריאל, מעודכן מנוקד ומצויר (לתלמידים ולמתעניינים בשפה העברית) 1995

רישום הערכים

א. הכתיב הנהוג במילון הוא כתיב מנוקד מלא על פי כללי האקדמיה.

ב. מציג פעלים בהגייה המקובלת בשפת היום-יום ומאושרת על ידי האקדמיה ללשון, למשל שִׁבֵּחַ ולא שִׁבַּח על פי ההגייה ההיסטורית.

ג. מציג פעלים רק בבניינים השגורים בדיבור: השליך ולא שָׁלַךְ שמשמעותו זהה איך אינו משמש בדיבור ורק לעתים נדירות מופיע בכתב.

ד. לצד שמות עצם מציג את צורת הרבים.

ה. עמ' ט: "כדי להקל על הקורא למצוא במילון מילים, שהוא מכירן רק בכתיבן שאיננו מנוקד, צורף בסוף המילון מפתח למילים, שכתיבן המלא שונה מהמנוקד, עם הפניה אל המילים המקבילות בכתיב המנוקד", למשל:

טוגנים – טֻגָּנִים

כאילו – כְּאִלּוּ

יופי – יֹפִי.

מפתח הכתיב המלא, חסר הניקוד

ו. בכל כמה כפולות מופיעים איור או שניים, לכאורה להמחשה, אך למעשה חלק מהאיורים אינם תורמים דבר, למשל: לצד פיל מופיע איור של בעל החיים – כל ילד ממוצע בכיתה ב יודע מהו פיל. כך גם בערך נר.

היקף

במילון 1,030 עמודים, בצפיפות סבירה הנגישה לתלמידי כיתות הבינוניות של ביה"ס היסודי. עלול להיות עמוס מדי לתלמידי כיתה ב. עבה וכבד, לא נוח לנשיאה יום-יומית לבית הספר.

תוכן

א. כולל גם ערכים בלעז, למשל:

טישו – נייר דק לקינוח האף, מלמלית.

טלגרף – מתקן חשמלי להעברת מילים כתובות למרחקים.

נוֹרְמָלִיזַצְיָה – הפיכת מצב בעייתי לתקין.

ב. הערך אֲנָפָה כולל 16 מילים, לעומת 24 במילון אבן-שושן לתלמידי בתי הספר, חדש ומעודכן לשנות האלפיים. במקרים רבים נוהג כלקסיקון, אך הפסקות המבארות ערכים כאלה אינן ארוכות.

16 מילים. מילון אריאל
24 מילים. מילון אבן שושן

ג. ההסברים קצרים, ולשונם נוחה בדרך כלל לקוראים צעירים. למשל:

דלקת – (נ'; דלקות) מחלה של חלק מהגוף והיא מלווה בחום, אדמומיות, נפיחות וכאב.

דמדומים – (ז"ר) 1. אור חלש, זמן המעבר מהיום ללילה. 2. (בהשאלה) הזיות, טשטוש.

אקולוגיה – ראו השוואה בין מילון אריאל ובין אבן שושן לתלמידי בתי הספר, חדש ומעודכן לשנות האלפיים.

קצר וקולע. אריאל
22 מילים. אבן שושן

ד. רק לעיתים נדירות מפרש מילים באמצעות מילים מאותו שורש! הידד!

ה. כולל מילים שהסיכוי ששכיחותם בסביבה הלשונית של תלמידים נמוכה מאוד:

סולידי

סוּדָר

עוּל ימים

פיגול

קונפיטורה

קונסטיטוציה

רקטור.

ו. המילון אינו נעזר במובאות לא זמינות ולא מועילות מהמקורות היהודיים.

ז. כולל מילות עגה (סלנג) ומכריז שהן נוהגות בלשון הדיבור, למשל:

מדליק – (ת') (בלשון הדיבור) מושך מאוד, מרשים.

מגניב – (ת') (בלשון הדיבור) נהדר, מרשים.

שוויצר – (שם) (בלשון הדיבור) אדם שאוהב להתרברב ולהתגאות כדי להרשים, רברבן.

ח. מציין משלב:

רביב (ז', רביבים) (בלשון הספרות) -גשם.

ט. מציג מילים שהתיישנו:

קוֹלֶקְט – שיחת גוביינא, המשולמת על ידי מקבל השיחה.

טוּרִיָה – מעדר רחב המשמש בעיקר לחפירת בורות.

ד"ר נירה לוין כותבת ומפתחת במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

/

/

רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה? רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פועל על WordPress | ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: