הצצה אל מאחורי הקלעים של קולולושה הפרק החי

עוד חלום שלי התגשם – פרק "חי" של קולולושה.

כבר יומיים לפני הערב המיוחל לא ישנתי טוב כ"כ מרוב לחץ והתרגשות. אני מתרגש לפני כל פרק, אבל כשאני מקליט פרק באולפן אני מרגיש בטוח יחסית כי אם יש "פאדיחה" – למשל התחלתי שאלה מסוימת ואני חוזר בי – אפשר לעצור את ההקלטה ולהקליט את הקטע מחדש. מול קהל אי אפשר לעשות זאת כמו באולפן, כל "פאדיחה" מתועדת ומוצגת לעיני הנוכחים. אמנם זה גם חלק מהקסם שיש בפרק חי, אבל זה עדיין מלחיץ.

הערב הגדול הגיע. הגעתי לבר הרבה לפני ההתחלה לוודא שהכול בסדר, וכדי להיות עם הטכנאי שהקים את הציוד.

מצאתי מיקום טוב שבו רוב באי המקום יוכלו לראות את רותי ואותי, ומרוב לחץ עברתי שוב על הנושאים שהכנתי.

אנשים החלו להגיע, והיה זוג שאמר שהגיע מראשון לציון. התרגשתי. ואמרתי לעצמי שאסור לי לאכזב אותם.

ככל שהגיעו עוד אנשים וככל שזמן התחלת הערב התקרב, הרגשתי שהאוזניים שלי הופכות לאדומות וחמות יותר ויותר.

כשהערב החל, ועימו ההקלטה, הייתי בטוח שהאוזניים שלי עולות בלהבות ושהכול רואים זאת. בהתחלה כשרותי דיברה על הגיזרון של בר ובירה ועוד מילים דומות, גיליתי שהיא מדברת ומדברת אבל איני מצליח לחבר משמעות למילים שאני שומע. הבנתי שמרוב לחץ והתרגשות קשה לי להקשיב לה. אמרתי לעצמי שאני חייב "לחזור" ולהאזין לה כי אולי יהיה עליי להגיב על דבריה או שפתאום היא תגיד לי "נכון, ירעם?" ולא אדע במה מדובר. כשהייתה תקלה טכנית קלה במיקרופונים, שיתפתי את רותי והקהל בתחושה במה שעובר עליי (לא בטוח שזה ייכנס לפרק הערוך).

ככל שהשיחה התקדמה השתחררתי, והשיחה זרמה יותר. אפילו הצלחתי להצחיק את הקהל כמה פעמים, והיה נדמה שהם קשובים מאוד לדברים שאמרה רותי ונהנים מהם.

בתום השיחה אנשים רבים ניגשו אליי ואל רותי ואמרו לנו שהיה מוצלח ומעניין. מצאתי את עצמי חווה את הערב דרך המחמאות של האנשים כי לא "הייתי שם" כל כולי בגלל הלחץ. אבל ברגע שהבנתי שהאנשים נהנו מהערב – לא הייתי זקוק עוד להוכחה שהיה ערב מוצלח.

ועל אף כל הלחץ וההתרגשות והאוזניים האדומות, אני כבר מחכה לפרק החי הבא.

וידאו

עוד כמה מבטים על הקהל

על ההטעמות "המוזרות" בפרסומות – אהבתם, כתבתם, אננס ועוד בהטעמת מלרע

נושאים שונים

תמונות

.

.

מה דעתך על אלה?

כל פינות הלשון שכתבה רות אלמגור רמון – מכונסות במקום אחד! "קולולושה חי" – פרק 19: בחדשות לא מוציאים מילה בלעדיה / עם יועצת הלשון רות אלמגור-רמון דברים לזכרו של פרופ' שויקה ז"ל על לשון ומגדר – למה אני נגד השינויים בשפה שמציע הפמיניזם