על מקור המילים: פשוט, פישוט איברים, פשט, פשיטא, פושְט, אבסטרקטי, אלמנטרי.
ה"רגע" הזה עוסק בנושא פשוּט לכאורה: השורש פ-ש-ט. אבל אם הדברים הם פשוטים, מהו הקשר בין מי שפוֹשֵׁט את איבריו, למי שמסתפק בירושה פשוטה ופושט רגל, ולספרה 5 ?
הנה שני המובנים העיקריים של השורש: פשוט הוא ישר ולא עקום, והכתוב מדבר על דרך פשוטה, ישרה וקצרה: "לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר". מפירוש זה נגזר למשל לפשוֹט איברים, למתוח אותם. המובן השני הוא מה שאינו מורכב מדברים רבים. לכן, פשוטים נקראו בעברית היסודות, האלמנטים, שמהם מורכבים הדברים. הברה פשוטה היא כזו שיש בה אות ותנועה בלבד. וקרוב לכך המובן של ברוּר, מובן, ללא צורך בפירוש. האם זה מפני שהנושא הופשט מכל ההסברים והפירושים, ולכן הוא פשוט? ייתכן. בארמית של התלמוד, הסוגיה הזו היתה מקבלת את התמצות: פְּשִׁיטָא, מובן מאליו.
על פשיטת האיברים, כבר דובר כאן בהזדמנות קודמת בהקשר של פשיטת יד ופשיטת רגל, ורש"י מציע פירוש מילולי: "לשון בזיון הוא, ואמר נואש שאינו חש לדבריו: טול טיט שעל גבי רגלי. ואני שמעתי תלֵה אותי על עץ ואין לי מה ליתן". ואתם רשאים לפרש את הכתוב על פשיטת הרגל לפי הפשט. "ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו", אומר רש"י במקום אחר. הדברים מסתבכים מעט (ואינם כה פשוטים!) כאשר אותה מילה עצמה משמשת בשני המובנים: פִּשּׁוּט הוא גם פישוט איברים – וגם הפיכת העניין לבלתי-מסובך, והרי לכם אותו ביטוי שלובש צורה ופושט צורה.
פְּשִׁיטָא היא בארמית שם למטבע קטנה, פחותת-ערך ופשוטה. בימינו, או לפחות בימי ילדותנו, הביטוי עבר לגולות של משחקי ילדים, שהפשוטות ביותר ביניהן נקראו "פּוּשְׁטִיוֹת" (ולמי שזוכר: הטובות יותר היו "גזוזיות" ו"צרפתיות"), ומכאן כל דבר שהוא קל-ערך, כמו ג'ינסים פּוּשְׁטִיִים – אבל פּוּשְׁטָק, מילה נכחדת לפרחח, אינה משורש זה.
הפשטנו את העניין מן ההסברים הרבים, ערטלנו אותו ומשכנו ממנו את השכבות החיצוניות, ומרגע שהיה לדבר ערטילאי אנו יכולים לומר עליו שהוא מופשט, אבסטרקטי. וגם מילה זו היא מאותו עולם תוכן, מפני ש-abstract הוא מן הלטינית abstrahere, למשוך. תרצו, זה מפני שמשכו והפשיטו מן האומנות מרכיבים שונים והשאירו בה את הצורות היסודיות, הפשוטות. מילה אחרת בלשונות העמים, שאותה כבר הזכרנו, היא elementary, כלומר מה שמתייחס ליסודות (כמו היסודות בטבע) הפשוטים והיסודיים ביותר. לכן בית-ספר יסודי הוא elementary school. לכן גם, היה שרלוק הולמס יכול להגיד לידידו הרופא "אלמנטרי, ווטסון יקירי" – אף שהמשפט הזה כלל אינו מופיע בכתביו של המחבר ארתור קונן דויל, והוא יציר התסריטאי של סרט על הבלש הידוע!
so simple – מפני ש-simple הוא מן הלטינית simplus שהיא צורה אחרת של הלטינית simplex. המשמעות המקורית שלה היא כזו שיש לה רק חלק אחד, כלומר תכונה של יחידאוּת – והנה, כמה מעניין, שמשמעות נוספת של המילה פָּשׁוּט, כשהיא עומדת בפני עצמה, היא מספר פשוט, נפרד, אי-זוגי, כגון 3 ו-5 לעומת 2 ו-4. ובכלל, המילה פשוט שימשה כניגוד לכפול: בן לא בּכוֹר נקרא פשוּט, מפני שהוא לוקח חלק אחד בירושה בניגוד לחלק כפול שנוטל הבכור; ירושה פשוטה היא ירושה של בן לא-בכור; בתלמוד, עמודים פשוטים בבניין נבדלים מעמודים כפולים הנקראים דיומדין. ואילו אותיות פשוטות הן אלה מן האלף-בית שאין להן הגייה כפולה (ב' או כ' למשל הן אותיות כפולות) – וכדי שהדברים יהיו ממש לא-פשוטים, בְּמָקום אחֵר אות פשוטה היא כינוי לאותיות הסופיות ך ן ף ץ – כיוון שהן מתוחות (פשוטות-איברים) בניגוד ל"אותיות הכפופות" כ נ פ צ.
מי אמר שהחיים פשוטים?
כתיבת תגובה