על תמיר שקשור לתמר ועל טמיר שקשור לנעלם.

מה פירוש השם 'טמיר' בט', שואל אופיר מתל אביב.

נפתח בתמיר בת' – גבוה, מילה חדשה בעברית, מן הפסוק בשיר השירים: "זאת קומתך דמתה לתמר".

ואילו טמיר בט' – עתיקה בעברית, ומשמעה נסתר: את אלוהים האומר "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם", מדמה מדרש ספרא "למלך שיצא לטייל עם אריסו בפרדסו והיה אותו אריס מיטמר מלפניו", כלומר מסתתר. "אמר לו המלך מה לָך ליטמר", ובגרסאות אחרות: "מה לָך ליטמן". כלומר – למה לך להתחבא, הלוא שנינו שווים? ועוד מאותה תקופה – על מי שחזרו למוטב אומרת התוספתא: "חזרו בפרהסיא מקבלין אותן, במטמורנית – אין מקבלין אותן".  בגרסאות מאוחרות יותר כתוב "במטמוניות", אבל המקור: במטמורנית – בהסתר.

מספרות הקבלה הקדומה ידועה המילה טמיר, נעלם, ומשם הגיעה לתפילה "ההוא טמיר ונעלם" – כינוי לרוח הקודש.

היום המילה 'טמיר' משמשת בספרות,  וכן בתחום הרפואה – אשכים טמירים – אצל יילודים, שאינם במקומם. אך נראה שעיקר השימוש במילה 'טמיר' הוא בשמות. על פי ספירה מדגמית שעשינו, כנגד כל שני תמיר בת' יש טמיר אחד בטי"ת. תמיר שהוא גבוה וטמיר שהוא נעלם – בלשון ימינו – רק הכתיב יעיד על ההבדל.