על מילות היחס "לפני" ו"אחרי" שאינן עומדות לעצמן אלא הן זקוקות למילת למשענת ולהשלמה: לפני כן, אחרי כן וכדומה.

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "עכשיו, שנה אחרי, המצב טוב יותר". "שנה אחרי", "שנה לפני"  – ביטויים כאלה זרים לעברית – נכון?

רותי:  נכון, והם הולכים ומשתגרים אצלנו. אפשר לומר שזוהי אנגלית במילים עבריות.

באנגלית אומרים, למשל: It was not than – זה לא היה אז, It was a year after. בתרגום מילולי לעברית: זה היה שנה אחרי. אבל בעברית חסר משהו במשפט: שנה אחרי מה? למשל: שנה אחרי בואו, או: שנה אחר כך, שנה לאחר מכן.

מילת היחס 'אחרי', ככל מילת יחס, איננה עומדת בעברית לעצמה, אלא היא קשורה לשם עצם כלשהו.

וזה גם דינה של 'לפני': שנה לפני בואו, או: שנה לפני כן.

עמוס ניבָּא על ישראל "שנתיים לפני הרעש". אילו שאלו אותו: "מתי ניבאת, בימי הרעש?", בוודאי לא היה משיב: "לא, שנתיים לפני", אלא: שנתיים לפני הרעש. או: שנתיים לפני כן. עמוס הנביא אמנם היה משוחרר מהשפעת הלשון האנגלית, אבל גם בימינו מומלץ להימנע מן ההשפעה הזאת ולא לומר, למשל: "הדבר לא היה בזמן המהפכה אלא היה שנתיים לפני.", אלא: שנתיים לפני המהפכה, שנתיים לפניה, או: שנתיים לפני כן.

מנחם: אפשר לומר ש'לפני' ו'אחרי' אינן עומדות לעצמן – הן זקוקות למילת משענת. תודה רבה.


מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "עכשיו, שנה אחרי, המצב טוב יותר". "שנה אחרי", "שנה לפני"  – ביטויים כאלה זרים לעברית – נכון?

רותי:  נכון, והם הולכים ומשתגרים אצלנו. אפשר לומר שזוהי אנגלית במילים עבריות. באנגלית אומרים, למשל: It was not than – זה לא היה אז, It was two years after. בתרגום מילולי לעברית: זה היה שנתיים אחרי. אבל בעברית חסר משהו במשפט:  עשר שנה אחרי. "היום, עשר שנים אחרי, באנו לבקר ביישוב", פתח הכתב את כתבָתו. "עשר שנים אחרי" – מתכונת שאולה מלשונות אחרות.

באנגלית אומרים: ten years after, וגם: ten years before. אבל בעברית צריך לשאול: אחרי מה? לפני מה? יוכל הכתב לומר: "היום, עשר שנים לאחר הקמת היישוב באנו לבקר בו". ואם הקמת היישוב כבר נזכרה, יוכל לומר: "היום, אחרי עשר שנים, באנו לבקר ביישוב".

המילים 'לפני' ו'אחרי' אינן עצמאיות – הן מעין צורות נסמך, ואף צורתן החיצונית מראה זאת: אחרי, לפני, כמו: פני- כלי- – צורות הנסמכות על השם הבא אחריהן ואינן יכולות לעמוד בפני עצמן.

עמוס ניבא על ישראל "שנתים לפני הרעש", ואילו שאלו אותו: "מתי ניבאת, בימי הרעש?", בוודאי לא היה משיב: "לא, שנתיים לפני", אלא: שנתיים לפני הרעש. ועוד אפשר לומר: 'שנתיים לפניו', או 'שנתיים לפני כן', 'שנתיים קודם לכן', אבל לא: "שנתיים לפני…".  "היום, שישים שנה אחרי, התכנסנו לטקס זיכרון", אמר מנחה הטקס, וגם כאן המילה 'אחרי' חסרה המשך. המלצתנו: היום, שישים שנה לאחר השחרור, התכנסנו לטקס זיכרון, או: היום, לאחר שישים שנה, התכנסנו לטקס זיכרון.

מנחם: תודה רבה לרות אלמגור-רמון