על מקור המפתיע של המילה ביקורת, לבקר, וגם על לבכר, בכור ועל לתור ותייר.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי, והיום אנחנו רוצים לשמוע משהו על ביקורת ועל מבקרים – מהו הוותק שלהם בלשון העברית?
רותי: המילה 'ביקורת' נשמעת לנו משום מה צעירה, חידוש של ימינו אלה. אבל האמת היא שהיא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, והיום – איך נוכל לתאר את חיינו בלי ביקורת: ביקורת חוץ, ביקרות פנים, ביקורת גבולות, ביקורת סרטים, תלוש הביקורת – של הכרטיס, וגם: ביקורתו של המבקר, כולן יצאו מעניין אחד בספר ויקרא – עניין השפחה החרופה, או המחורפת – שפחה כנענית הנשואה, ויש אומרים מאורסת, לעבד עברי, ואדם מישראל בא על אותה שפחה – על המצב הזה כתוב: "ביקורת תהיה". האמת היא שהאמירה הזאת די סתומה, אבל הרוב מפרשים, שבית הדין צריך לבקר את העניין – כדי לוודא שבני הזוג הללו לא יומתו, ויחולו עליהם עונשים אחרים – לא נפרט אותם כאן.
וכך הגענו היום לדוח הביקורת ולכל שאר הביקורות. ומי שמכין את הביקורת הוא מבקר – גם הוא מן התנ"ך: לבקר – לדרוש, לחקור. "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ…" "…כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי" – אומר יחזקאל בשמו של אלוהים – כשם שהרועה מבקר את עדרו הוא מבקר את עמו. ומאותו השורש בא גם ביקור הבית או ביקור החולים – גם זאת מין חקירה ודרישה – בשלומו של מי שמבקרים. כך הגיעו אלינו הביקור, הביקורת, הבקרה והמבקר.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה!
שלום לכם.
יש ביקורת פנים ויש תיירות פנים – והיום, לרגל האירועים, נדבר על שתיהן – על ביקורת ועל תיירות.
יש מילים שלפי תחושתנו הלשונית הן חדשות, בנות ימינו, והנה אנחנו מגלים אותן בעברית הקדומה ביותר המתועדת אצלנו בהרחבה – העברית של התנ"ך. כאלה הן המילים ביקורת וּבקרה. בקרה – ישר מפי יחזקאל הנביא בלשונו היפה: הוא מקיש – עושה אנלוגיה – מאלוהים לרועה צאן – תמונה שהייתה שקופה מאוד בימים ההם לדוברי העברית, לפחות כמו בימינו תמונת המחשב והטלפון הנייד, וּבֿדבריו המעודדים, מבשרי הגאולה, אנחנו יכולים לשמוע שלוש פעמים את השורש לבקר: "הִנְנִי אָנִי, וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים. כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ…" "…כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי" וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל". הצמד ביקרתי…דרשתי מראה לנו את המשמעות היסודית של הפועל לבקר – לדרוש, לחפש. ומכאן לקחנו את המילה בקרה המשמשת אצלנו בהקשרים כמו "בקרת איכות", "בקרת כניסה", והיום, בתחום האינטרנט – גם "בקרת הורים". אף על פי שמוכרת מאוד גם – "בקרת ילדים" – על הוריהם. זאת בקרה. ועכשיו משהו על ביקורת: פעם אחת בתנ"ך, בתחום שקשה לראות את הקשר בינו לבין הביקורת של ימינו – אבל זה מקור המילה: כשאדם מישראל בא על שפחתו הכנענית הנשואה, ויש אומרים מאורסת, לעבד עברי – שפחה חרופה היא נקראת – על המצב הזה אומרים: "ביקורת תהיה" – בית הדין צריך לבקר את העניין – זה כבר פירוש, לוודא שבני הזוג הללו לא יומתו, וחלים עליהם עונשים אחרים.
הביקורת שלנו היום יונקת מאותה הביקורת – כאמור פעם אחת בתנ"ך ספק אם היינו מחדשים את המילה הזאת בלי ההשראה של הפסוק הזה, מפני שמן המשקל הזה יש רק נדיר מאוד – רק שיבולת, יש לנו, וצפורת כרמים – מין ארבה. וכך הגענו היום לדוח הביקורת. ומי שעושה את הביקורת הוא מבקר – פועל וגם שם: מבקר המדינה או מבקרת המדינה, ודוח המבקר. לבקר – שוב – לדרוש, לבדוק, ויש עוד שימוש אחד קדום שאבד לנו היום: לבקר בין טוב לרע – יפה מאוד – כשנותנים מעשר לכוהנים – לא לתת להם דווקא את הבהמות הרעות – לא לבקר בין טוב לָרע. אז הנה מתכון חדש: לבקר בין טוב לרע. זה מזכיר לבכר בכ"ף – תשוו את המילה בוקר למילה הערבית בוכּרה – מוקדם בבוקר, וגם מחר – משהו בכורי, ובעברית – לבכר בכ"ף – להעדיף, לתת את הבכורה, לשים במקום ראשון, לשים במקום מוקדם. [בוכרה פיל משמש] – שם הבוקר קרוי על שום שהוא ראשון – בכור, ואצלנו – מסובך יותר – אבל חושבים שהוא קשור בהבקעה, הפצעה – שבפועל 'לבקר' יש גם משמעות של ביקוע: גם מי שבודק – מבקע את הדבר הנבדק לתוכו. ומן המבקר למבקר החולים – גם הוא עתיק מאוד בעברית, ומי שמבקר – גם הוא מבקיע את דרכו לתחומו של מישהו אחר ובודק את מצבו, הפעם לא לשם ביקורת, אלא לשם ביקור.
ומביקור ל-תור: כולנו זוכרים את המרגלים שנשלחו לתור את הארץ – ואחר כך הם הוציאו את "דיבת הארץ אשר תרו אותה". המילה "תייר" שימשה את חכמינו בתלמוד במשמע "מורה דרך" דווקא: מדברים בתלמוד על אנשים ששכרו "תייר ההולך לפניהם" – מורה להם את הדרך. היום תייר הוא – tourist – בלי ספק בהשפעת המילה לועזית. כלומר יש כאן כמה זרועות לשוניות שחבקו זו את זו: השורש ת-ו-ר שמשמעו לסייר, המילה תייר – שירשנו אותה מן המקורות, אבל בהשפעת לשונות בנות ימינו קיבלו משמעות אחרת, ובמידה מסוימת הפוכה: ממדריך תיירים לתייר. לכן כשמשרד נסיעות משלב היום בשמו את הרכיב הלועזי tours כמו הסוכנות שייסדן קודם – כנסת תורז – יש לו נקודה מקילה – השורש יכול להיחשב עברי.
כתיבת תגובה