על מקור המילים: צורה, ציור, תצורה, יצר, ייצור, תוצרת, מוצר, יוצר, פורמלי, פורמט, פירמוט, פורמולה, אינפורמציה, פורמייקה.
מבחינה פורמאלית, אין חשיבות לטופס שמילא נהג מכונית-המירוץ, כל עוד נשמרה צורתו המקורית. מה הקשר? המילים, שמשמרות את ניחוחן טוב יותר מכל חומרי השימור החזקים ביותר. מייד תבינו.
המילה צוּרָה מקורה בשורש צ-ו-ר באחת מן המשמעויות שלו, שכן האחרות קשורות לענייני אויבים (כמו בצירוף צר ואוייב, בקרבה לשונית לצורֵר), ולענייני מלחמה (ומכאן המילה מָצוֹר). צור שלנו עניינה דמות, תמונה, צורה, ויש לה מקבילות גם בלשונות האיזור ארמית וערבית.
פרט לצורה, השורש הזה העניק לנו גם את הציוּר ואת התְּצוּרָה. צ-ו-ר הוא צורה משנית של השורש י-צ-ר, ולפי מילון בן-יהודה "פועל זה אינו אלא התפתחות של יצר". ולכן, נגלה קרבה לשורה ארוכה של מילים שעניינן דומה, מפני שמי שצר בחומר או מצייר ציור, הריהו יוצֵר, בורֵא צוּרָה חדשה. ומכאן כמובן מוּצר, היווצרות, ייצור ותוֹצֶרֶת. ואפילו יֵצֶר – יצר הטוב ויצר הרע, וגם כל היצרים האחרים, האינסטינקטים – נגזר מאותו שורש: היצרים, לפי בן יהודה, הם "הדמיונות והמחשבות שנוצרות ברוחו של אדם ונטיית נפשו לדָבָר מהדברים". והריהם מופיעים כבר בראשית חיי האדם, בספר בראשית: "וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" ובהמשך הדברים: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". וכצפוי, הכתובים משוּפּעים בהתייחסויות ליצר, "שאין יצר הרע תאֵב אלא דבר שאסור לו", והמשפט היפה כל-כך ממסכת ברכות: "אוי לי מִיּוֹצְרִי ואוי לי מִיִּצְרִי". כמה יִצְרִיות ויצירתיות יש בדברים האלה!
ממש כשם שבעברית מי שיוצֵר מוציא צורה מתחת ידיו – כך בלועזית (כאן באנגלית אבל בדומה גם בשפות אחרות) מי שיוצר, form, מוציא מתחת ידיו את ה-form, שיש לו תרגומים שונים: החל מצורה, תבנית, וכלה בטופס. אלה מן הלטינית formare, ליצור, לתכנן. formez vos bataillons” “Aux armes, citoyens / קוראת ה"מרסלייז": אל הנשק, אזרחים! הֵערכו בגדודים.
וכמובן, הפורמאלי, הוא זה שלקוּח מן הצורה, התבנית, ה-form. בכלל, להיות בפוֹרמה פירושו להיות "כמו שצריך", לפי הספר. וחשבון פּרוֹפוֹרמה מוציאים לצורך הרישום אבל אינו חשבון ממש. אבל פוֹרמה היא גם תבנית אמיתית: עובדי דפוס היו מעבירים את אותיות הסְדָר בתבנית, פורמה, למכונת ההדפסה. ובקפיצה של כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו מגיעים לפוֹרְמַט של תוכניות טלוויזיה – וגם לפִירמוּט, formatting, של דיסק המחשב. באמצע, היו לנו גם פורמט של ספר, עיתון ותמונה. ומנין רִשְׁמִי כתרגום לפורמאלי? כאן חידש בן-יהודה מן הערבית רַשְׂמִיּ, והוא בחר בה כי פירושה תבנית, מסמך. וכך כתב: "להשורש הזה בערבית כל משמעות רשם בעברית, והסתעפו ממנה עוד משמעות אחרות, ובתוכן גם משמעת תקנה, חוק, מנהג, ואח"כ רשמי, אופיסייל, לאמור לפי החוק, התורה, מנהג. והנה אם לא נוכל למצוא שורש בלשוננו אשר יתרגם היטב את המושג הזה, בודאי עלינו לקחת את המלה הערבית, לתת לה אולי צורה יותר עברית".
התבנית הזו התגלגלה גם ל-formula (פורמולה), נוּסחה, שהיא forma קטנה, וממנה גם פורמוּלציה כגון זו של מזון-תינוקות. ועד לתחרות מכוניות-המירוץ "Formula One" אשר קיבלה את שמה מן הפורמולה, מערכת, תבנית, של כללים שבהם מחוייבות המכוניות המשתתפות לעמוד, כגון כוח מנוע, משקל וגודל, שנקבעו כדי למנוע סיכונים מן הנהגים והקהל.
ועוד מעט אינפוֹרמציה – כמובן משורש זה – שאחריה תחושו בוודאי שהדברים הם אירוע מכוֹנֵן, פוֹרְמַטיבי, בחייכם: דווקא חומר השימור החריף פוֹרמַלִין, שאולי זכור לכם משיעורי מעבדה, קיבל את שמו לא מן היצירה ולא מן הטפסים – אלא דווקא מן הנמַלים. פורמלין, או פוֹרְמַלְדֶהיד בתצורה מעט שונה, נקרא כך בגלל דמיונו לחומצה פוֹרמית, בעברית חומצת נמלים, החומר הצורב שמופרש בעקיצות נמלים ובקוצי הסירפד – ו-formica היא נמלה בלטינית! ולפורמַייקה שמצפּה את הארונות שלנו אין כל קשר לכך: היא נקראה כך כי החליפה את המינֶרל mica (נָצִיץ בעברית) בתעשיית הבידוד, והחומר שנקרא בשם המסחרי Formica הוא בעצם for mica.
כתיבת תגובה