על מקור המילים: דרך, דרכון, טריוויה, קורקינט.
אצה לכם הדרך? קחו דרכון וקורקינט, ועקבו בדריכות אחרי הסברי המדריך על השורש ד-ר-כ והסתעפויותיו.
לדרוך, על דרך הפשט, פירושו להניח את הרגליים ולצעוד או אפילו להישמע להוראת הרס"ר "בַּמָּקוֹם, דְּרוֹךְ!" אבל דורכים לא רק על האדמה, וכך נולדו להם ביטויים שעניינם דריכה: דורכים ומכופפים את הקשת (כנראה, מפני שהפעולה נעשתה תוך דריכה עליה) והיום דורכים את הנשק; וגם את הענבים דורכים, ממש בכפות הרגליים, כדי להפיק מהם את מיץ שיהפוך ליין; וכך "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" בנאום בלעם. מהדריכה נוצרת "דרך ללכת בו ממקום למקום, שהעוברים ושבים ממקום למקום דורכים ברגליהם והוא פחות או יותר כבוש ויותר נוח להליכה מהקרקע שמשני עבריו" בניסוח הציורי של מילון בן-יהודה. על הדרך, משכה אותנו המילה למשמעויות רחבות בהרבה מן הדרך המקורית – והנה לפניכם מדריך (שמו נגזר מכך שהוא מוליך בדרך) קצר למילים אלה, ונקווה שלא נדרוך על יותר מדי יבלות: דרך היא גם שיטה, מעשה, נוהג. וכך קיבלנו את הביטוי דרך אגב, שאותו הרחיב המשורר אברהם שלונסקי לדרך-עגב אחרי נשים. ובאותו הקשר הפסוק במשלי על "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה". ואם תרצו תוכלו לצרף לכאן גם את דרך-ארץ, שמלבד הפירוש המוכר לנו, מילון בן-יהודה מציג גם פירוש של "הזדווגות איש עם אשה".
הדרך הזו הובילה אותנו ישירות ל-via הלטינית, קרובה של way האנגלית – ואל הטריוויה, שהיא בעצם tri-via, כלומר שלוש דרכים. המשמעות הגיאוגרפית של מקום ציבורי כמו מיפגש הדרכים במרכז הכפר, הועתקה לזו הטריוויאלית המשמשת אותנו יפה כל-כך. אפשר גם ללכת durch מרכז הכפר – אבל לא, אין שום קשר בין דרך העברית ל-durch הגרמנית, הקרובה לעומת זה ל- through האנגלית.
אנחנו, כדרכנו, נלך בדרך הישר ונצעד על המדרכה שנבראה לשימושם של הולכי הרגל, ולשונית, גם בעברית וגם בלשונות האיזור, קרובה למדרגה. בצרפתית, מדרכה היא trottoir, בעקבות הפועל trotter, לפסוע בצעד מהיר. זה הוליד את ה-trottinette שזכתה לשיבוש הישראלי החביב קוֹרְקִינֶט, שאיש אינו מכיר אותם בשמם העברי גַּלְגִּלַּיִם. ואם כבר שיבושים חביבים: לקורקינט ולאופניים העבריים יש "כידון". מה הקשר לכלי המלחמה? אין שום קשר! כידון האופניים הוא שיבוש לא פחות חביב של guidon הצרפתית, קרובה ל-guide האנגלית, מדריך. מוּכָּרים יותר מהגלגילים הם הכדורסלנים שחומי-העור מקבוצת Harlem Globetrotters. כשאינם מפליאים בתעלולי משחק, ייתכן שהם רוקדים fox trot, צעדי-שועל.
אז אם הדרך פנוייה וגם המדריך מוכן, אפשר לצאת למסע וחשוב להצטייד בדַרְכּוֹן, אשר החליף את ה-passport, זה שמאפשר לעבור בנמל. הדרכון אמנם שגור בלשוננו, אבל דרכו לא היתה סוגה בשושנים, והלשונאי יצחק אבינרי בעל "יד הלשון" ממש סלד מהחידוש. קודם כל, הוא כתב ב-1952, דרכון יש כבר בתלמוד, ובמשמעות אחרת לגמרי: דרכון, וגם דַרְכְּמוֹן, כבר היה שֵם למטבע, ממילה יוונית קרובה למטבע דְרַכְמָה ביוון המודרנית. לא רק זאת, כותב אבינרי בזעם, "קביעתו בִּמקום פספורט היא חידוש זול וקלוקל… גרוע מן ה'דַּרְכִּיָּה' שביקשו להנהיגה במקום פספורט". הוא הציע להחליף את הפספורט בשם המקראי יתור או מעבָּרָה (שכן בעזרתו עוברים ממקום למקום) – אבל, למגינת-ליבו הדרכון התקבל, והסיכום שלו: "הקוצים מצליחים, כידוע, להשתרש יותר מעצי-פרי".
הדרך לא אצה אבל קָצָה. מדרך הטבע נחתום כאן, ולפני שנפנה איש-איש לדרכו ונאחל דרך צלחה, אל תשכחו לומר את תפילת-הדרך, "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְרָכֶיךָ".
כתיבת תגובה