על המילה נזיר – בתנ"ך וגם להבדיל אצל הנוצרים.
רותי: שלום, באולפן רות אלמגור-רמון וצילה אילן. לקראת חג המולד, לפני שלושים שנה, ביקר איש קול ישראל גד לוי בכמה קהילות נוצריות קטנות בארץ. אחת מהן, בראש הר נטופה הוקמה על פי המסורת של קבוצות המתבודדים במדבר יהודה:
[משבץ 1: "אנחנו רק נזירים מתבודדים אבל מוכנים לעשות הכול מה שמתאים לחיים. שלנו"]
רותי: הנזירים המתבודדים קרובים בדרך חייהם לנזירים הנוצרים הראשונים, שחיו במדבר, מרוחקים מכל יישוב. המילה העברית נזיר נאמרה במקורה על יהודים: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'", אומר אלוהים למשה במדבר, וכאן בא תיאור מפורט של חובות הנזיר: להימנע משתיית יין ומאכילת ענבים, מתספורת, מגילוח שער הראש וממגע עם המת, ולהקדיש עצמו לאלוהים לתקופה קצובה לפי בחירתו. המתחייב להיות נזיר מזיר לה'. הפועל 'להזיר' איננו משמש היום. לעומת זאת רגיל מאוד הפועל 'להתנזר': אדם מתנזר מפעילות כלשהי או ממאכל, אבל אין לכך שום קשר לנזירות. הצירוף "נדר נזיר" שבפסוק שהבאנו מרמז על קרבה לשונית בין נזיר לנדר: ההתחייבות להיות נזיר נעשית בנדר. פעולת ההתנזרות נקראת בתורה 'נזר': "כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדשׁ הוּא לַה", פעולת ההתנזרות משותפת לנזיר ביהדות ולנזיר בנצרות, אך הנזיר הנוצרי מתחייב לכל ימי חייו והתחייבותו כוללת התנזרות מחיי משפחה. רוב הנזירים הנוצרים יושבים בימינו במקומות יישוב ופועלים למען קהילותיהם. ואולם הנזירים המתבודדים עוסקים בעניינים שברוח, לומדים ומתפללים, ויש שהפולחן שלהם כולל גם טקסטים עבריים:
[משבץ (פיוט מזרחי קדום בלשון העברית) "מולדתך ישוע אלוהינו…"]
רותי: נזירים נוצרים שרים פיוט בשפה העברית, לפני שלושים שנה.
כתיבת תגובה