על פירוש המילה "קלל" בצירוף "נחושת קלל".
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. שמענו זיכרון-ילדות של המלחין יחזקאל בראון, בן 91, לפני נגינת הבכורה של חמישיית כלי הנשיפה ממתכת שכתב השנה בהזמנת חיותה דביר לקונצרט אתנחתא. כלי הנשיפה נראו לו עשויים נחושת קלל.
מהי נחושת קלל, רותי?
רותי: הצירוף "נחושת קלל" כתוב בתנ"ך פעמיים – בשני תיאורים מסתוריים.
האחד של דניאל, על האיש שנקרה בדרכו "וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל", והשני – כמה סמלי – מפי יחזקאל הנביא – בתיאור ארבע החיות שראה: "וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחשֶׁת קָלָל".
משמעותה המדויקת ומקורה של המילה 'קלל' לא התבררו, אך כל המפרשים מתארים "נחושת קלל" – נחושת נוצצת, מבריקה ומלוטשת: "צָרוף ומזוקק ומצהיב" – אומר רש"י. יש הקוראים היום "נחושת קלל" לברונזה – ארד – סגסוגת של נחושת ומעט בדיל, היוצרת מתכת חזקה במיוחד, המתכת שנתנה את שמה לתקופת הברונזה – מסוף האלף השישי לפני הספירה.
"נחושת קלל" – נחושת מבריקה, כאותה נחושת שנגני תזמורות כלי הנשיפה נוהגים להבריק ולמרק לפני כל הופעה, והילד יחזקאל בראון ראה בה "נחושת קלל", וכעבור שמונים ושלוש שנים היא שימשה לו השראה ליצירתו.
מנחם: רא"ר – תודה.
כתיבת תגובה