מי חידש את המילה רכבת ומי את הקטר – מאחורי הקלעים של המילים ומשקליהן.

מנחם: שלום כאן מנחם פרי. הרכבת הקלה כבר משייטת ברחובות ירושלים שבועות רבים, זמן רב יכולנו לראותה בלבד, ועכשיו אנחנו יכולים  גם לנסוע בה, וזאת הזדמנות לשמוע על תולדות המילה רכבת – מפי רות אלמגור-רמון.

רותי: את המילה "רכבת" חידשו כנראה יחד יחיאל מיכל פינס – רב שמיזג את יישוב הארץ עם חידוש העברית, וידידו הטוב אליעזר בן יהודה. תחילה הציע פינס את המילה עגֶלת – מלשון עגלה, ובמשקל המילים מן המשנה: חַמֶּרֶת וגַמֶּלֶת – שיירת חמורים ושיירת גמלים. על ההצעה הזאת – עגלת – הגיב בן-יהודה:  "…ואולי עוד יותר טוב רַכֶּבֶת, והיא שיירה של רכב, של מרכבות", והצעתו התקבלה.

לימים חודשה במשקל הזה גם המילה "טייסת" – יחידה בחיל-האוויר, המפעילה כלי טיס, ושייטת – יחידה מקבילה בחיל-הים – של כלי שיט.

הרכבת מורכבת מסדרה של קרונות, ובראשם קטר. את המילה קטר חידש הבלשן והמחנך דוד ילין מלשון קיטור, אבל הוא הושפע בוודאי גם מן המילה הערבית קיטאר, משורש שפירושו לסחוב, לגרור. אבל הקטרים של ימינו כבר שכחו מזמן טעמו של קיטור. הקטר של היום הוא קרון ממונע, והמתקדם שבהם נקרא mo-do – מושך דוחף – בכּיוון האחד הוא מושך ובכיוון ההפוך הוא דוחף. הרכבת והקטר נוסעים על מסילה. תחילה אמרו "מסילת ברזל" בהשפעת "אייזנבנד" בגרמנית, ואחר כך נשר הברזל ונשארה המסילה. וכשם שהפרות שהובילו את ארון הברית "לֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול" ממסילתן, כך נאחל לרכבת הקלה בירושלים שלא תסור ממסילתה – לא ימין ולא שמאל.

מנחם: רא"ר – תודה רבה!