על הגיית צ'צד"י

שלום, ד"ר נכבד.

שאלה לי אל כבודו, ואודה על מענהו.

על בסיס מה קבעת (בפודקאסט קולולושה של ירעם נתניהו פרק 6 העוסק בעיצורים עבריים ופרוטושמיים) שהצורה הגרמנית של העיצור צ' (tz / ts) השגורה גם בלשוננו היומיומית (בעוונות…) , הייתה נהוגה גם בקרב דוברי לדינו לאורך הדורות?

כנכד לדוברי לדינו (ממוצא תורכי + יגוסלבי + סלוניקאי) אני משוכנע שאין זה כך.

העיצור נהגה אז והיום אצלם כמו בשאר ארצות ספרד (/ תימן / מגרב) , מזכיר את האות סמ"ך, וודאי שאינו מורכב משני עיצורים יחדיו. כך אישרה לי סבתי הדוברת לדינו כשפת אם, כך בכל קטעי הלשון ששמעתי אני במציאות ובמדיה (אני חוקר קטן…), וכך כמובן בשפה הספרדית עצמה שהיא בסיס השפה.

ישנן מילים מובהקות וסימליות כמו 'צדקה' שההגיה הנכונה מתנוססת עליה בגאון! (וכמובן בשווא נע בצד"י ובהגיה ספרדית נכונה של הקו"ף [מה שקוראים המחקרים 'קו"ף ענבלית']).

שלום רב,

תודה על מכתבך. אני שמח שבחור כמוך (צעיר מאוד על פי התמונה) מתעניין ועוסק בתחום הזה.

אם תיכנס למאגר המידע של "אוסף המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל" (אפשר להגיע אליו דרך אתר האקדמיה ללשון העברית), תוכל להאזין להקלטות של דוברי לדינו, מטורקייה ומיוון. אני האזנתי לצורך תשובתי לאלעזר הלוי (איזמיר) ולמנשה כהן (יוון). אתה תוכל בוודאי למצוא עדים נוספים. אלה מממשים את הצד"י כעיצור מחוכך (כאשכנזים וכרוב הוגי העברית היום).

בערך Pronuncians of Hebrew, שכתב שלמה מורג, תוכל לראות בטבלה בטורים 1142-1141 שדוברי לדינו (כמו גם דוברי איטלקית ויהודים הולנדים-פורטוגזים) הוגים צד"י כעיצור מחוכך.

כיוון שדוברי לדינו היום מוצאם ממקומות רבים ושונים, ייתכן שיש ביניהם גם שהוגים כפי שאתה כתבת.

אם תרצה להעמיק בסוגיה, אני מצרף את מחקרו של שטיינר. ראה במיוחד בסעיפים על Turkey, Greece and Crete, Christian Spain and Portugal ובפרק הסיכום (Conclusions).

אשמח להיות איתך בקשר לכל סיוע נוסף.

(אחרי עוד התכתבות בנושא)

האפשרות שדוברי עברית ישראלית יושפעו מההגייה הרווחת קיימת, כמובן, והחוקרים המיומנים שהזכרתי היו מודעים לכך. אבל ברור שמורג דאג לכך שכל האינפורמנטים שהקליט יהגו בדיוק כפי שהגו בארץ מוצאם. רובם היו מבוגרים מאוד, והשוואת הגייתם של כמה עדים מאותו המקום זו לזו מוכיחה שההגייה אותנטית. גם מה שכתב מורג בטבלה שהזכרתי מבוסס על הגייה אותנטית, ללא השפעה מודרנית. גם מחקרו של שטיינר (שהתקשית קצת בקריאתו) מבוסס על עדויות עתיקות המתארות הגייה.

עד כאן להגייה האותנטית של חלק מדוברי הלדינו. מה הייתה ההגייה בספרד עצמה  לפני הגירוש – זו בעיה סבוכה, ושטיינר דן בה.

לא מניתי את יוצאי מרוקו שמוצאם מספרד בין ההוגים עיצור מחוכך.

שאלת על המונח מחוכך. עיצור מחוכך הוא עיצור המורכב מרצף של פוצץ וחוכך, במקרה שלנו t+s > ts. אין הוא אומר דבר על מקום החיתוך בפה. גם t וגם s הם עיצורים מכתשיים.

בברכה, גבי

מה דעתך על אלה?

אילעאי, עילאי – מה פירוש השמות איך הוגים את "צדרה" חי העולמים – איך הוגים? על השם חנא או חנה כשם של גבר