מציינים 100 למכללה: על איש הלשון והמחנך דוד ילין ועל מלחמת השפות.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. היום לפני 71 שנים הלך לעולמו המחנך והבלשן דוד ילין, והמכללה האקדמית לחינוך על שמו חוגגת השנה מאה שנים להיווסדה. ד"ר רות בורשטיין – ראש לימודי עריכת הלשון במכללה – איך קשורה הקמת המכללה לוויכוח על שפת ההוראה במוסדות החינוך בארץ?
רותי: בכסלו תרע"ד נוסדה המכללה ושמה "בית המדרש למורים העברי". מייסדיה, דוד ילין, ועמו חבר מורים, פרשו מסמינר עזרה מפני שרוב המקצועות בו נלמדו בגרמנית, והקימו בית מדרש למורים שלימדו בו רק בעברית.
בסוף מלחמת העולם הראשונה נסגר סמינר עזרא, ובית המדרש העברי היה ליורשו החוקי. אל ילין הצטרפו גם התלמידים מסמינר עזרא – הם היו הראשונים שמחו על ההוראה בשפה הגרמנית. הייתה בקרבם תסיסה מתמשכת נגד שלטון הגרמנית במוסד. הם אף הוציאו עיתון סטירי מחתרתי נגדו, ושבתו כשלא נֶענתה בקשתם ללמד את כל המקצועות בסמינר בירושלים ובטכניקום בחיפה בעברית. בהשפעתם פשטה בארץ תנועת המונים למען העברית — 'מלחמת השפות'. דרישתם הנחושה של התלמידים ללמוד אך ורק בעברית וסירובה של עזרה לנהוג כך גרמו לדוד ילין ועמיתיו לפרוש ולהקים את בית המדרש למורים – העברי, כיום המכללה האקדמית על שם דוד ילין.
מנחם: ד"ר רות בורשטיין – תודה רבה, וברכות למכללה בשנתה המאה.
כתיבת תגובה