על ההבדל בין סיכור ובין כיסוי.
"כתבים מכל העולם כיסו את האירוע". על כיסוי אירועים כתבה הלשונאית שושנה בהט זיכרונה לברכה: "בעולם התקשורת מקובל לשלוח כתב למקום המאורע כדי שידווח על ההתרחשות בו. באנגלית פעולה זו נקראת cover." העיתונאים, לדבריה, תרגמו: 'לכסות'. והיא ממשיכה: "חזרנו על כל אוצר הלשון העברית ולא מיצאנו לשון כיסוי אלא במובן העלמה, הסתרה או עטיפה. והלוא אין עניינו של הכתב להעלים את המאורע אלא לגלותו דווקא".
הכתבים אומרים אפוא את ההפך ממה שהם מתכוונים לומר. הם מתכוונים לחשוף אירוע, לגלות את העובדות, והנה הם מכסים אותן.
לפיכך חודשה לעניין זה המילה סיקור. מקורו של הסיקור בסקירה שבלשון חכמים. סקירה פירושה מבט, הסתכלות: "וכולן נסקרין בסקירה אחת", כתוב במסכת ראש השנה, כלומר אלוהים, כשהוא יושב על כס המשפט בימים הנוראים הוא רואה את כל נידוניו במבט אחד, בסקירה אחת.
היום התרחבה משמעותה של הסקירה ופירושה גם תיאור כולל של עניין, כמו סקירת העיתונים או סקירת מאמר. ומי שתכונתו היא הסקירה נקרא סקרן – הרוצה לראות ולדעת הכול. והכתבים, שהסקרנות מניעה אותם בעבודתם, הולמת אותם פעולת הסיקור. "כתבים מכל העולם סיקרו את האירוע.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה