השאלה הטעונה ביותר בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
זה הנושא הטעון ביותר בוועד הלשון שהביא למלחמות הסוערות ביותר בו: שאלת הכתיב בעברית – מלא או חסר.
למה דווקא הנושא הטכני לכאורה הזה – אם נכתוב כוח או כח; שירות או שרות – עורר מלחמות רבות כל כך? בחלק הרביעי בסדרה שעוסקת בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון עם ד"ר יאיר אור ניסינו לענות על השאלה. בפרק מוצגים 3 הבעיות המרכזיות שיש בסוגיית הכתיב בעברית (חוסר אחידות, שתי מערכות כתיב – מלא וחסר, חוסר ייצוג לתנועות), וכן ההצעות השונות למתן מענה לנושא: מן ההצעה לחייב ניקוד מלא תמיד, דרך ההצעה לכתוב בכתיב מלא כבר בכיתה א, וכלה בהצעה המהפכנית של האקדמיה ללשון אשר נתקלה בהתנגדות עזה מהציבור (כולל האמירה "אתם שורפים את התלמוד!"): להוסיף שני סימנים חדשים לאותיות האל"ף-בי"ת העברי.
בפרק תתוודעו ל"מהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20", לפי ד"ר אור, מהפכת הכתיב הדקדוקי של ילין, וכן תכירו את ההצעה המפתיעה של נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי לחולל שינוי בכתיב בעברית, ואת ההצעה הרדיקלית שבה תמכו איתמר בן אב"י וז'בוטינסקי: להחליף את הכתב העברי בכתב הלטיני!
עוד בפרק: באיזו שיטת כתיב נקט ועד הלשון בפרסומיו בעוד הוא דן בנושא; מהו הצעד השערורייתי שבו נקט עורך החוברת של ועד הלשון בשאלת הכתיב (צעד שכמעט גרר מודעות התנצלות בעיתונים!), ועל ההצעה לכתוב בעברית בדומה להוספת אל"ף ביידיש – הצעה שהאקדמיה ללשון קבעה אותה הלכה למעשה וחזרה בה.
בסוף הפרק תגלו איזו שיטה "ניצחה" בוויכוח.
ד"ר יאיר אור – חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים.
בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.
חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.
כל הפרקים הסדרה הזו:
- ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א)
- כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב)
- הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג)
- כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד)
- ועד הלשון – סיכום: חזון לעומת מציאות (ה)
הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:
- מליצת עפר ודינה / דון וידאל בנבנשת
- כתיב בלי ניקוד / לאה צבעוני
- כתיב מלא החל מכיתה א / אבא בנדוד
- "קולולושה" פרק 64: מגילות ים המלח ותעלומות הלשון שפתרו ושיצרו / ד"ר חנן אריאל
- "קולולושה" פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר
- "קולולושה" פרק 80: "לצמצם את מספר החריגים בלשון" / ד"ר אורלי אלבק
- "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום
- זיכרונות ועד הלשון (החוברת שקלוזנר ערך לפי שיטת הכתיב שלו: ועד הלשון העברית בארץ ישראל. (תרפ"א). זכרונות ועד־הלשון העברית: מחברת ה (העורך: ד"ר יוסף קלוזנר). ירושלים: ועד־הצירים בירושלים)
- כללי הכתיב המלא הישנים של ועד הלשון בערוב ימיו
- כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)
- על המגמה להרבות באימות קריאה ובאל"פים בתעתיקים מלועזית, וגם בטקסט העברי רואים כאן את הסימון של כל הדגשים באותיות בכ"פ, חולמים ושורוקים [מתוך: האקדמיה ללשון העברית – כללי התעתיק מלועזית לעברית תשל"ה-1975]
- דוגמה לשיטת הכתיב שחייבה שימוש בדגשים, חולמים וכו' [מתוך: לשוננו לעם, כא, קונטרס ד-ה (אדר שני תש"ל)]
בונוס:
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
מה דעתך על אלה?
"קולולושה" פרק 84: הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג) / ד"ר יאיר אור
"קולולושה" פרק 79: שינויים ותמורות בקביעות האקדמיה ללשון / פרופ' חיים כהן
"קולולושה" פרק 80: "לצמצם את מספר החריגים בלשון" / ד"ר אורלי אלבק
"קולולושה" פרק 82: ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א) / ד"ר יאיר אור
כתיבת תגובה