מי המציא את החריזה בשירים – היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים.

להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict‏ לחצו כאן.

הינה ההסכת גם ביוטיוב:

אנחנו יודעים איך ביטאו מילים בעברית לפני יותר מאלף שנה(!) אע"פ שאז לא היו הקלטות ועדיין לא המציאו את סימני הניקוד! אחת הדרכים המפתיעות ביותר לכך היא החרוזים. 

בחריזה של הפיוטים הקדומים מתגלות מילים בהגייה שונה ממה שאנו מכירים היום, ובשיחה עם ד"ר יעקב עציון גילינו דברים מרתקים כמו שבעבר הכול הגו סיומת -ךְ לזכר בתפילה כך שגם יוצאי אשכנז הגו "נקדישךְ ונעריצךְ" וכן שהם לא הגו קמץ אל"ף O אלא לפי החריזה של קמץ עם פתח יש עדות שגם הם הגו קמץ A כמו יוצאי ספרד.

בפרק גם נגענו בשאלת חירות המשורר ושינויים מכוונים, הדגמנו סוגי חריזה "משונה" בפיוטים הקדומים (למשל חריזה של מילה בדגש במילה בלי דגש, מילה במלעיל עם מילה במלרע), וכן עלתה שאלת מקור המילים מתחום השירה והדקדוק: חרוז, בית, נושא, נשוא, בניין.

בפרק עסקנו במילים הללו ובהגייתם:

  • נמֵל / נמָל (וגם: איך לאה גולדברג קשורה לכאן)
  • אגרטֵל / אגרטָל
  • רֶגֶב / רָגָב
  • פרוזדור / פרוזדוד 
  • קְלָף / קֶלֶף 
  • דִיר / דֵיר
  • אפיקומָן /אפיקומֵן
  • שוּמָן / שוֹמֶן
  • חוּמָש / חוֹמֶש
  • שרפרַף / שרפרֵף
  • רב הַאי / הָאֵיי גאון
  • ביתָר / ביתֵר
  • קצָר / קצֵר
  • האות קוּ"ף / קוֹ"ף
  • סימן הניקוד קמָץ / קמֵץ
  • אֵב / אָב (מלשון איבי הנחל, נקטף באיבו)

הרחבה ודברים שהוזכרו בפרק:

בונוס:

הפרק גזור לפי נושאים

.

רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"

מה דעתך על אלה?

פרק 50: לשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום / פרופ' אפרים חזן פרק 51: לשון הפיוט הספרדי בעידן "תור הזהב" / פרופ' אפרים חזן Default Thumbnailלמה לעיר חדרה קוראים כך? Default Thumbnailעורק – עורקים