על מקור המילה דוך (הוא דָרַך על מסמר, והמסמר עבר דוּך ברגל שלו), שפכל, בְּרוֹך, פלונטר, לפרגן, להשוויץ ועוד.
מנחם: באולפננו נורית אלרואי, מורה ועורכת לשון. אֵילו מילים נכנסו אל העברית מן היידיש?
נורית: שלום מנחם ושלום גם למאזינים. אל העברית נכנסו אין סְפוֹר מילים ביידיש. רבות מהן נעלמו ממנה עם השנים, אבל לא מעט עוד נותרו בה. נתחיל במילה המציינת את אחד מסימני ההיכר של 'הישראלי היפה'. פרייער. פרייער במקור – חופשי, פנוי, פטור, וּבֶעגה העברית – מילת גנאי לאדם תמים, שאפשר לנצל אותו ולהרוויח על חשבונו.
תסבוכת היא פלונטער, חוד הוא שפיץ, מרית – שפכטל, בְּרוֹך – תקלה או כישלון וְעוד וָעוד.
כיוון שבעברית יש שורשים וּבניינים, קל להפוך מילים לִפעלים, וכך הפך שפריץ ל-להשפריץ, שוִויץ ל-להשוויץ, בְּלוֹף ל-לבלף, חְרוֹפּ ל-לחרופ קוּטר ל-לקטר ופערגינען
ל-לפרגן.
אבל מי היה מצפה שהיידיש, שהכול כבר הספידו אותה, תשפיע על העברית גם היום? לדוגמה: דוּךְ. "הוא דָרַך על מסמר, והמסמר עבר דוּך ברגל שלו." בגלל קשיי הגייה ויתרו אצלנו על הרי"ש שבגרמנית וביידיש – דוּרְךְ – דֶרך, בְּעַד, בלי מכשול – ואומרים דוּך.
ובכל המילים האלה משתמשים גם דוברי עברית שאינם יודעים מילה ביידיש.
מנחם: אַ גְרוֹיְסְן דאַנְק דִיר, תודה רבה לך, נורית אלרואי.
היידיש שבעברית – הלוך וחזור
מנחם: שלום לך, נורית אלרואי, מורה ועורכת לשון. הרבה מאוד מילים באו אל היידיש מן העברית וחזרו אל העברית. נכון?
נורית: שלום, מנחם, שלום למאזינים. אַוודֵאי, ודאי. המילה הזאת חזְרה אל הסלנג העברי לפני עֶשׂרות שנים בהגייה היידית וּבְנימה של פקפוק ולגלוג: 'אוודאי!! בטח, אני מאמינה לך.'
יש מילים שבאו אל היידיש מן העברית וחזרו אליה בהטעמה מלעילית ובמשמעות אחרת: "אז תכלס, אתה ממשיך בלימודים או לא?" תַכְלֶס – ובעברית תכלית. תי"ו בסוף המילה נהגית ביידיש כמו סמ"ך. =
כך גם שׁאַבֶּעס – שבת וגם דוֹס. דוס פירושו דת, אבל היום דת לעצמה ודוס לעצמה.
אישה מרושעת היא כְּלַפְתֶע ביידיש. המקור הוא בַּארמית – כַּלְבְּתָא, כלבה בעברית; וכך תכשיט הפך לתכשיט וחכם לחוכעם.
דווקא בַּארמית פירושו 'בדיוק כך' אבל 'דווקא' פירושו הפוך מזה. לעשות דווקא בעגה העברית – לעשות ההפך מן המצופה.
כשהייתי קטנה נהגו להשתמש במילה שנשמעה לי משעשעת – אַפְצֶלוּכֶס – ידעתי שהכוונה לדווקא, אבל הצליל הזכיר לי 'צַלַחַת' ולא הבנתי את הַקֶשר. מתברר שאפצלוכס זה קיצור של אויף צו להכעיס – כדי להכעיס – שילוב של יידיש ושל עברית. וכל זה רק על קצה המזלג.
יידיש, איזוֹ שפה, א-מְחַיֶיה – מְחַיֶה, מֵשיב נפש.
מנחם: א-מחייה, אוודאי. תודה לנורית אלרואי.
כתיבת תגובה