"חיילים אלמונים הננו, בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמוות" על המשמעות המקורית של "צלמוות" בתנ"ך
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ונורית אלרואי. היום, כ"ה בשבט, יום הזיכרון לחללי מחתרת לח"י, מלאו שבעים שנה להירצחו של אברהם שטרן, יאיר –מייסדה ומפקדה הראשון של המחתרת.
יאיר היה בן עירו של אביך, יהודה אלרואי, ואף התחבא זמן מה בבית הורייך. בשירו "חיילים אלמונים", המנון לח"י, הוא כתב: "חיילים אלמונים הננו, בלי מדים, וסביבנו אימה וצלמוות". מהו צלמוות?
נורית: מן ההקשר אפשר להבין שצלמוות הוא צל המוות המלווה את החיילים האלמונים, וזה גם הפירוש העולה מניקוד המקרא. בתנ"ך המילה כתובה פעמים אחדות, ומהן עולה שהיא נרדפת לחושך. "הֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ". נראה שצורת המילה במקורה לא הייתה צלמוות אלא צלמוּת. דונש בן לברט, אחד המדקדקים החשובים בתור הזהב של ספרד, קישר אותה למילה "צלם" שבפסוק "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ", בתהלים. בעקבותיו הלכו גם פרשנים אחרים ובהם רש"י. ובאמת השורש צ-ל-ם משמעו חושך גם בלשונות שמיות אחרות. ובן יהודה מבהיר במילונו: "אחר כך מפני שהשורש צל"ם במשמעות חושך יצא מן השימוש הרגיל נשתבשו המדברים והרגישו… רמז להמילה 'מוות'" וכך הפכה המילה לצלמוות.
והיום המילה צלמוות משמשת בספרות, בדרך כלל בשירה, אך כדאי לזכור שבמקורה היא כנראה איננה הרכבה של שתי מילים אלא מילה לעצמה ומשמעה, חושך כבד.
מנחם: תודה רבה לנורית אלרואי – 70 שנה להירצחו של יאיר.
כתיבת תגובה